נשים מדברות על אוננות (ועוד, ועוד, ועוד)

 

 

לפני כשש שנים, ניגשה אלי גילי פליסקין – אז בת כיתה בקורס שלמדתי – והציעה לי להתראיין לעבודת מחקר שהיא כותבת, על חוויות האוננות של נשים. סירבתי מיד. באותה תקופה דווקא החזקתי מעצמי אישה פתוחה ומשוחררת, אבל לדבר על אוננות? ועוד עם חברה שאצטרך לפגוש אחר כך ולדעת שהיא יודעת? העדפתי, כמו שאומרות, לשחק במסרגה ושטקר. פליסקין, למרבה השמחה לא הרפתה מהנושא, ומצאה עשרות נשים אחרות שהיו מוכנות לדבר איתה על אוננות.  השיחות האלה הולידו את ספרה המצוין "דברים שרציתי לגעת".
 
פליסקין מספרת שלמרות שהנושא העסיק אותה מילדות ("אני בביזנס כבר 20 שנה. התחלתי לאונן כשהייתי בכיתה ה'. אהבתי את התחושה, אבל שנאתי את עצמי על זה. אפילו עוד לא ידעתי בדיוק מה אני עושה, אבל ידעתי שזה איום ונורא ושאני חייבת להפסיק. חשבתי שאני היחידה, הרגשתי סוטה ומגעילה") היא לא העזה לדבר על זה עם אף אחד. כשחברה הזכירה את המילה כבדרך אגב, בשיחת טלפון, פליסקין הייתה בהלם. "בתוך הראש שלי נכנסתי למצב של כוננות ואמרתי לעצמי, גילי, אל תעשי מזה סיפור, תגיבי בקוליות, אל תתני לה להרגיש שהיא אמרה משהו מביך". ואחרי המבוכה החלו להופיע סדקים ראשונים בחומת השתיקה. "המילה הפשוטה הזאת שהיא זרקה לאוויר שחררה אותי. כאילו הרימה מעליי מטען של שנים. זה כל מה שהייתי צריכה כדי להרגיש שאני בסדר, וכדי להעיז לדבר על זה עם כמה חברות. ההרגשה הייתה כל-כך טובה והשחרור היה כל-כך גדול וקל להשגה, שהחלטתי שאני רוצה לדבר על זה ולדבר על זה ולדבר על זה. ויותר מזה".
 
וגם לכתוב ספר על אוננות של נשים
 
"ההחלטה לכתוב ספר נבעה מהאמונה שנשים יכולות להציע מקור ידע אלטרנטיבי ומעצים, ומרצון לחלוק עם אחרות את המתנה שאני קיבלתי".
 
בימים אלה, פליסקין – העושה דרכה בשמחה למעמד של גורו מקומית של אוננות- מנחה קבוצות דיון ייחודיות על מיניות של נשים מנקודת מבט אישית, ביחד עם לי ראובני, חוקרת מיניות המתמחה בסקסולוגיה. הקבוצה הראשונה (קבוצת בוקר) תפתח בראשית אפריל, והשנייה (קבוצת ערב) באמצע מאי. קבוצה נוספת עתידה להפתח ביוני בבאר שבע, וקבוצות נוספות ייפתחו ברחבי הארץ על פי בקשה.לפרטים מלאים והרשמה תוכלו לפנות ללי (leereuveni@gmail.com) או אל גילי (gili@onenut.co.il)..
 
אלפי  הנשים שנחשפו לכתיבתה ולמפגשים עם גילי,  מפדבקות אותה כל הזמן במידע, כותבות לה סיפורי אוננות או משגרות הודעות אס-אם-אס בנוסח "אוננתי וחשבתי עליך" או "חברה שלי אומרת שיש לה דגדגן שחור, האם זה נורמאלי?". ואם יש משהו שממנו היא נמנעת בתוקף, זה להכריז על מה נורמאלי ומה לא. היא גם לא מתעניינת בסטטיסטיקות, וחושבת שמדדים ותקנים הם רק עוד כלי שבו אנחנו משתמשות כדי למדוד את עצמנו ולגרום לעצמנו כאב. המחקר שלה התבסס על ראיונות עומק עם נשים ושימש כעבודה לתואר שני בלימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן. אחרי השלמתו היא גייסה אותי לערוך את הספר ובזכות העיסוק האינסופי בחומרים המופלאים שסיפקו לה אותן נשים שכן העזו לספר לה הכול, היא ואני (ועוד כמה עשרות מחברותיה הקרובות ביותר) משוחחות על הנושא בחופשיות כזו, שגוררת לעתים מבטים נדהמים מצד קהל שנקלע לטווח שמיעה ללא אזהרה מראש.
 
פליסקין – בת 33,  בעלת תואר שני בלימודי מגדר מבר אילן, מאמנת אישית ומומחית למה שהיא מכנה "שיחותרפיה" – שוחחה עם נשים בנות 22 – 92, סטרייטיות, לסביות, חילוניות, דתיות, יהודיות, ערביות, נשואות, רווקות, סינגליות או כאלה שמנהלות מערכות יחסים.  הנושא הכל כך מושתק שימש, כצפוי בשיחות נשים, פתיח לשיחות רחבות בהרבה שלתוכן הסתננו נושאים שכאילו חיכו מתחת לאיזה קרום שמישהי תבוא ותחשוף אותם. האם ידעתם למשל שנשים מאוננות גם במקומות ציבוריים וגם במקום העבודה שלהן? האם מישהי סיפרה לכן אי פעם שהיא אוננה בצוותא עם חברה אחרת? האם יש לכן מושג איך אוננות משפיעה, ואיך היא מושפעת, מהסקס הזוגי בחיינו?
 
התחלת לדבר על אוננות רק בגיל 26
"ומרגע שהתחלתי לא הפסקתי. פתאום יכולתי להתיישר ולנשום בחופשיות וכל המטען הנורא הזה ירד ממני. באותה תקופה הייתי במסגרות שאפשרו לדבר על נושאים שאף פעם לא מדברות עליהם. למדתי לימודי מגדר, התנדבתי במרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, ושם הייתה יותר לגיטימציה להעלות נושאים לא מדוברים. בשיחות שלי עם נשים קרו דברים מדהימים, כי כמה פעמים קורה לך שאת מדברת עם מישהי על נושא שאף אחת מכן לא דיברה עליו קודם?"
 
רוב הנשים בספר מודות שהשיחה איתך הייתה הפעם הראשונה שבה דיברו על אוננות
"היה די קשה למצוא נשים שידברו. זה נושא מאוד רגיש ואינטימי. השיחות האלה ארכו לפעמים גם ארבע שעות, ונשזרו לתוכן המון חוטים של שיחה על נושאים אחרים לגמרי, מיחסים בין הורים לילדים ודימוי גוף, ורגשות אשם, ופנטזיות וזוגיות ונשיות ומה לא. הרבה מהן אמרו לי בסוף 'אני לא מאמינה שסיפרתי לך את כל זה ושזה היה לי כל כך קל'. מאחר שבשלב הזה אני כבר דיברתי על הנושא מאוד בקלות,  היה בדיבור הזורם משהו מדבק, וגם נשים שבהתחלה אמרו בזהירות 'אני נוגעת בעצמי', עברו די מהר למילים מפורשות. מישהי אפילו אמרה לי בסוף השיחה 'אני מאוננת, אוננתי, אני אאונן' ואני חושבת שזה הקסם של הדיבור, אנחנו מגלות שהשמים לא נופלים ולא מכה בנו ברק, ופתאום כל הפחד מוסר".
 
אימא שלי, למשל, הייתה אומרת שלא על כל דבר צריכים לדבר
"והיא צודקת. אבל אני רוצה
זו תהיה אופציה. אוננות היא מסוג הדברים שהם מראש בקטגוריית הסוד והבושה, שעדיף שלא ידעו עלינו. הייתי רוצה שמי שבוחרת שלא מתאים לה לדבר, תעשה את זה לא מפחד או בושה, אלא מתוך בחירה. שיהיה בסדר לדבר על אוננות, כי דיבור הוא אקט מעצים, ומי שזה לא מתאים לה, לא תדבר. שזה לא יהפוך חלילה להכרח. אני לא רוצה שאימהות ירדפו אחרי הבנות שלהן וישאלו אם הן אוננו היום ואם הגיעו לסיפוק".
 
כמעט לא דיברתן על הפן המעשי, על איך נשים מאוננות
"יש בספר פרק שלם ומקיף על טכניקות, כי זה מסעיר ומרגש ומעשיר ואני בעד ללמוד כמה שיותר, אבל דווקא הפן הזה של אוננות יותר מטופל בספרות. עניינו אותי האספקטים הרגשיים. מה מרגישות, איך מדברות על זה, ממה מפחדות, ממה שמחות."
 
בשיחות הללו, פליסקין חשפה גם היא את עצמה בפני כל מרואיינת שרצתה בכך. "ההתעניינות שלי בנושא הרי באה מתוך זה שזה בוער בקרבי", היא אומרת. גם בספר היא נחשפת לגמרי, היא מספרת על שיחותיה עם סבתה ("תגידי, אין לך משהו אחר לכתוב עליו???"), על הרגלי האוננות של ילדותה, על הפעם שבה כמעט נחשפה  – שלא מרצון – בפני אימא שלה, ואפילו על רגעי המתח והלחץ שבכתיבת הספר, והפורקן שמצאה, איך לא, באוננות. "כתבתי על תולדות האוננות של עצמי, לא מפני שיש לי צורך דחוף לספר לכל העולם מה קורה אצלי במיטה, אלא פשוט כי אני רוצה לעמוד מאחורי מה שאני אומרת. אם אני אומרת שהשד לא נורא כל כך, ושהחיים לא ייגמרו אם תדברי על אוננות, אז אני מדברת על זה."
 
את קוראת לאוננות "סקס אישי". יש מי שבכלל לא רואים בזה סוג של סקס
"אחד המיתוסים הגדולים סביב אוננות זה שהיא תחליף לסקס, משהו שאנחנו עושות רק כשאין בן או בת זוג ורק כשאין ברירה. בעיני זו צורה של מיניות. לא תחליף, אלא משהו אחר לגמרי. כמו עם אוכל, לפעמים מתחשק לנו לאכול עם עוד אדם ולפעמים לנשנש לבד. אני לא מכירה אישה אחת בעולם שהפסיקה לאונן כי נהייתה לה זוגיות. להפך, הרבה נשים סיפרו שכשיש להן הרבה סקס הן חושבות על זה כל הזמן ומאוננות יותר. אוננות יכולה לשמש השלמה כשהסקס הזוגי לא מספק, אבל היא שם גם כשיש סקס טוב מאוד, זה דלק לפנטזיות".
 
את כותבת שאוננות לא תמיד נובעת מדחף מיני
"יש הרבה סיבות אחרות לאוננות, החל בעצבנות ומתח וכלה בהתרגשות או קושי להירדם, ואוננות אפילו עוזרת לסלק כאבי ראש. יש מצבים שבהם אין לנו כוח לאינטראקציה עם מישהו אחר, ואנחנו בכל זאת רוצות ליהנות מאורגזמה, בלי להתחשב ובלי להיענות לצרכים של אחר. היו נשים שאמרו שהן אוהבות לאונן כי לאוננות לא צריך להתכונן, לא צריך להוריד שערות או לדאוג איך את נראית, ואת יכולה ליהנות מסקס בלי להיות מוטרדת מה חושבים עליך".
 
ועדיין קשה מאוד לספר את זה לבן/בת הזוג
"כי הם חשים מאוימים מכך שבת הזוג שלהם מאוננת. גברים במיוחד מרגישים מאוימים מזה, ויש גם מצבים שבהם אין הרבה סקס בזוגיות, והם חושבים שאם כבר יש לך דחף מיני ראוי שהוא יופנה אליהם. אחת הנשים אמרה לי 'נראה לי שזה מבאס אותו, כאילו למה את רוצה לאונן ולא לשכב? לדעתי זה נתפש אצלו 'על חשבון' בגלל שגם ככה הוא היה רוצה יותר סקס משיש בינינו ואני חושבת שעוד להרגיש שמתרחשת בבית פעילות מינית שהוא לא חלק ממנה היה יכול לעשות לו רע'. הרבה זוגות פשוט לא מדברים על זה, ואני חושבת שלו היו מדברים, הכול היה פחות מאיים".
 
הנשים בספר מעזות לדבר גם על נושאים שנחשבו מאיימים מאוד, כמו למשל פנטזיות על מין כוחני, שמגרות אותן בזמן האוננות. חלק מרגישות רע מאוד עם פנטזיות כאלה, המנוגדות לתפישת העולם שלהן, ואחרות חיות איתן בשלום. כולן כאחת הדגישו שיש פער אדיר בין הפנטזיה למציאות – גם מי שמפנטזות על אונס, לא היו רוצות להיאנס באמת.  "לגלות שאת לא היחידה שמרגישה או חושבת ככה זה מאוד מחזק ומאשר", מדגישה פליסקין.
 
את כותבת מאוד בחופשיות על היותך לסבית
"זה חלק מאוד גדול  ממני, שאני מקבלת ואוהבת ומאושרת בו. בעיני להיות לסבית זו העדפה רגשית.  אני מתאהבת בנשים. לסביות עושות סקס עם נשים, אבל גם הרבה דברים אחרים כמו לנהל בית וחיים. הצ'ופר הוא גוף של אישה וסקס עם אישה שאני מאוד אוהבת אבל זה בונוס, זה לא העיקר."
 
יש לזה קשר לעניין שלך באוננות?
"אני מאוננת הרבה מלפני שידעתי שאהיה לסבית, ואני לסבית הרבה מלפני שהתחלתי לדבר על אוננות. יכול להיות שבגלל אי הסובלנות כפלי הומואים ולסביות בחברה התעניינתי בלימודי מגדר, ושם היה לי יותר חופש או מרחב לגלות שאוננות מעניינת אותי ולעסוק בנושא".
 
כשחיפשת נשים לספר, אי אפשר היה לעבור איתך ברחוב. כל אישה נראתה לך מאוננת פוטנציאלית עם סיפור נפלא…
"היה לי חשוב למצוא אישה מבוגרת שתדבר על האוננות שלה. שלחתי מייל לרשימת התפוצה שלי תחת הכותרת 'דרושה זקנה מאוננת', אבל חברותי, גם האמיצות שבהן, לא הסכימו לשאול את האימהות והחברות המבוגרות שלהן, ומי שכן שאלו קיבלו תשובה שלילית. בסוף נמצאה אמיצה בת 75, והייתה לנו שיחה מקסימה".
 

פליסקין הייתה בעברה חוקרת פרטית, ולכן לא מפתיע שהיא מצאה נשים מאוננות בכל מיני מקומות לא צפויים. את אחת מהן, שרה בת ה – 92, היא דגה בתור לקופת חולים. "היה חדש לה בכלל שנשים מאוננות והיא התעניינה בזה בצורה ממש מדעית", היא אומרת. "היא גם הייתה משוכנעת שהנושא הזה הוא חלק מהעניין שלי בלסביות, והופתעה לשמוע שרק ארבע משוחחות הן לסביות והשאר בעיקר סטרייטיות, נשואות, אימהות".
 

הנה כמה משפטים מתוך שיחות הנשים הנהדרות בספר של פליסקין:

שרון (בת 27):
יש בזה משהו נורא משחרר – אם אני עצבנית – זה איזה תרופה כזאת. כשבא לי – אז אני עושה את זה. יש בזה משהו מרגיע. אני עובדת בבית, אז אם, נגיד, לא הולך לי משהו, אם  אני תקועה – אז אני אומרת "טוב, אז אני אקפוץ רגע למיטה" – זה קצת נעים, קצת מרגיע – זה כמו לשתות איזה משהו, זה כמו לקחת שוקולד. ואז אני נרגעת, חצי שעה נחה, ואז אני מתעוררת לחיים. יש בזה סם כזה. זה מן רגיעה כזה, כמו לקחת מנוחת צהריים – יש כאלה שצריכים כוס קפה, יש כאלה שצריכים סיגריה – אז אצלי זה קטע של ללכת לאונן .

נורית (בת 44):
זה גם עוזר לי להירדם. גיליתי שאם אני לא מצליחה להירדם – אז אורגזמה זה כמו איזה נבוט בראש. אז אני גם לפעמים פשוט עושה את זה בתור טכניקה להירדם.

גל (בת 43):
אין מה להשוות. אם אני מתקרבת לגמירה – אני עוד לא יודעת אם אני ממש גמרתי בסקס – כי הגמירה שגמרתי בסקס לא דומה לגמירה שהיא באוננות – שהיא הרבה יותר טובה. ממש. תחשבי גם איזה דיכוי זה שאשה בעצם יכולה לדעת מה זה גמירה – רק אם היא מאוננת.

נעמה (בת 36):

אוננות זה מקום יותר חופשי. את לא צריכה לענות על שום ציפיות – את לא צריכה לגנוח, את לא צריכה לעשות פרצופים, ובוודאי ובוודאי שאת לא צריכה לגרום הנאה לאף אחד אחר…למרות שאני מאוד אוהבת מגע וקשר עם אנשים אני לא אוותר על זה בשום אופן".


חלק מהנשים אמרו לפליסקין שאוננות היא בעיניהן אקט פמיניסטי – מעצם זה שהיא מאפשרת להן ללמוד להכיר את עצמן, לדעת מה עושה להן טוב. הן מאוננות ולומדות לומר 'אני רוצה', לא רק כי הן מבינות שמגיע להן להתענג בסקס זוגי, אלא מפני שפתאום – אחרי שאוננו וחוו את גופן בצורה בלתי אמצעית – הן גם יודעות בדיוק מה הן רוצות. "זה אחד הדברים המעטים שאישה באמת יכולה לעשות עם עצמה למען עצמה, בשביל לענג את עצמה וללמוד את עצמה", אומרת לה אחת הנשים. "אני חושבת שזה מעשה שמקרב כל אישה לעצמה וגם לנשים אחרות".
 
הפתיע אותך לגלות שיש גם נשים שבכלל לא מאוננות?
"מאחר שכילדה חשבתי שרק אני עושה את זה, הייתה לי תקווה לגלות שכולן עושות את זה. היה בי גם משהו שרצה להראות שהדימוי שלפיו גברים מאוננים ונשים לא, הוא לא נכון. התברר לי שיש נשים שלא מאוננות בגלל הפחד ובגלל המחסומים החברתיים ואחרות שזה פשוט לא מתאים להן. אני לא חושבת שכל מי שלא מאוננת, זה מפני שהיא עוד לא גילתה את האוננות."

***

הראיון הנ"ל מבוסס על ראיון ארוך יותר שהתפרסם ב"לאישה" לפני שנה, עם צאת הספר "דברים שרציתי לגעת" לאור.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ארנב  On מרץ 29, 2008 at 11:28 pm

    על בישולים, חיתולים וסריגה.
    אימאל'ה………

  • מרי  On מרץ 29, 2008 at 11:50 pm

    אני לא מבינה איך החוקרת מדברת על אוננות בתור סקס.אני חושבת שצריך בשביל זה שני אנשים

  • אחת  On מרץ 30, 2008 at 12:59 am

    עם חברות שלהן.
    אם חברה שלך לא נראית טוב (שמנה, או מכוערת ועוד), או יש בה משהו שדוחה אותך קצת, פיזית (גם אם רגשית היא בנאדם מדהים) אז את פשוט לא רוצה לדעת שהיא עושה כאלה דברים. ואת בטח לא רוצה לשמוע פרטים.
    בקיצור- לא אצל כל אחת הנושא הזה חייב לצאת מהארון. אולי רק אצל אלו שנראות טוב… כל השאר בהחלט יכולות לשמור את החוויות הפרטיות שלהן לעצמן, זה לא משהו שנעים לדמיין בקשר אליהן.

  • דנה  On מרץ 30, 2008 at 4:42 am

    ניפלא
    ויש עוד המון מה להגיד.
    עוד אשוב לטקבק

  • ריקי  On מרץ 30, 2008 at 7:46 am

    לא יכולתי לבטא את המילה הזו. לא הצלחתי, לא יצאה. וגם עכשיו, במשורה, רק עם אנשים קרובים מאוד. לשעשע את עצמי? היה. היה גם "הטקס".

  • אנה  On מרץ 30, 2008 at 8:01 am

    זה קצת מזעזע בעיני שלא לומר שערורייתי שאישה שאין לה שום הכשרה טיפולית מתיימרת לטפל. שיחותרפיה? זו הרי בדיחה ואפילו בדיחה מסוכנת.
    אני מקווה שבקרוב מאד יעבור החוק שלא מאפשר לכל מיני שרלטנים לטפל בבני אדם.

  • מיכל  On מרץ 30, 2008 at 8:02 am

    ואני לא מבינה איך לסבית מתיימרת לתת עצות לסטרייטיות. כאילו, מה את בעצם מבינה בזה?

  • איתמר  On מרץ 30, 2008 at 8:03 am

    הכי חשוב – בלי מסרגה או שטקר

  • דפנה לוי  On מרץ 30, 2008 at 8:29 am

    גילי לא נותנת עצות בספר. היא מביאה תמונת מצב, ופותחת אפשרות לשיחה – ובעיני זה דבר גדול ונפלא.

    ולעניין השיחותרפיה- קצת הומור היה מסייע לכן, נדמה לי, לעבור את החיים האלה יותר בקלות.

  • שושי  On מרץ 30, 2008 at 8:33 am

    כל הכבוד.
    הכתבה מעוררת השראה, והשיחות על הנושאים האלה חשובות לבריאות הנפש של נשים ולהערכה העצמית שלהן.
    מצער לראות שיש קוראות שמאוימות כל כך מהחירות המחשבתית של נשים כמוך וכמו גילי. אני מאחלת לכולכן הרבה אהבה עצמית,פיזית או נפשית, איך שתבחרו!!!

  • מיא עשת  On מרץ 30, 2008 at 9:43 am

    אני מ-ז-ו-ע-ז-ע-ת ממש כגולדה בשעתה מהתגובות הפרימיטיביות. הלו, זה רדיו? האם מנגנון האורגזמה של לסביות שונה מזה של סטרייטיות ולא קיבלתי את הממו? האם יש שיטה אחרת לאורגזמה עצמית מאשר אוננות? האם זה לא משהו שכולם עושים כל יום (אני כן)? האם נפלנו אל חשכת ימי הביניים באירופה מוכת הדֶבֶר (מקווה שלא).
    אוננות – נושא חשוב שתמיד כיף לגעת בו. אוננות נשית – עוד יותר. אולי אילו נשים היו קצת יותר מאוננות, הן היו תלויות פחות בגברים לקיומן והיו נחסכות מהעולם הרבה מערכות יחסים מאמללות.
    ואגב, אני אוהבת גברים. והם אוהבים שאני מאוננת. ככה זה אצל מבוגרים בריאים בגופם ובנפשם.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On מרץ 30, 2008 at 11:26 am

    וגם מהנה.והצעה למרי: אפשר לקרוא לזה סקס עצמי.

  • חני  On מרץ 30, 2008 at 11:28 am

    לרשום את השם. זאת התגובה שלי לעיל.

  • אלפונסו  On מרץ 30, 2008 at 11:39 am

    צודקת אמא שלך לא כל נושא מדסקסים בפומבי יש גם קצת חשאיות ופרטיות אך אם למישהי דיון פומבי ו או שיחה על בעיות והנאות האוננות שלה שתעשה זאת

    אהבתי את צורת הכתבה ואולי אקרא בהזדמנות את הספר של ידידתך גילי

    קורא נאמן
    אלפונסו

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On מרץ 30, 2008 at 5:47 pm

    נכתבו באירוניה.

    ו"אחת" – אתה מעורר רחמים.

  • מוש מומקין  On מרץ 30, 2008 at 7:30 pm

    וודי אלן בסרטו המופלא "הרומן שלי עם אנני" אמר שלאונן זה לעשות סקס עם האדם שאתה הכי אוהב. לכל אלו שלא מבינים שאוננות לא סותרת סקס, יותר מלהרגיש נדהמת אני מרגישה צער בשבילכם. מלבד ההנאה שבאוננות עצמה(עם מכשירים
    וללא) בזכותה הסקס עם בן הזוג הרבה יותר טוב.
    עולם ומלואו.כדאי לכם לנסות.

  • גילת  On מרץ 30, 2008 at 7:31 pm

    חלק מהתגובות (הנסערות) נכתבו כנראה מפחד. משהו בדרך שבה גילי מדברת בפתיחות על אוננות מאד מאיים על אנשים מסוימים.
    תגובות אחרות נכתבו מהלב:הדיבור, על כל נושא, הוא פעילות משחררת.

  • בועז  On מרץ 30, 2008 at 8:47 pm

    "….אחת הנשים אמרה לי 'נראה לי שזה מבאס אותו, כאילו למה את רוצה לאונן ולא לשכב? לדעתי זה נתפש אצלו 'על חשבון' בגלל שגם ככה הוא היה רוצה יותר סקס משיש בינינו ואני חושבת שעוד להרגיש שמתרחשת בבית פעילות מינית שהוא לא חלק ממנה היה יכול לעשות לו רע'. .."

  • עוד אחת  On מרץ 30, 2008 at 8:49 pm

    מחלק מן התגובות כאן.

    אם היו מספרים לי – לא הייתי מאמינה.

    הספר (והפוסט), אם כך, חשובים הרבה יותר משהייתי משערת.

  • אשה מאוננת  On מרץ 30, 2008 at 9:45 pm

    יש נימה של פלצנות בכל הגישה לנושא. אוננות נשים היא כבר לא כזה טאבו. אותי באופן אישי ממש לא מעניין לשמוע איך נשים אחרות מאוננות. אני מאוד נהנית לאונן, חלק מההנאה זה הפרטיות שלי עם עצמי ולא בהכרח בא לי לשתף אנשים אחרים בכל חוויה שלי.
    אני ממש לא מבינה את השוס הגדול. אני גם לא מכירה הרבה גברים שיושבים ומנהלים שיחות על איך הם מאוננים. זה משהו שעושים, נהנים ממנו וזהו.
    זה אפילו מוציא שם רע ופלצני לפמיניזם וחבל.

  • דפנה לוי  On מרץ 30, 2008 at 10:27 pm

    ומה אתה חושב/מרגיש?

  • חנה בית הלחמי  On מרץ 31, 2008 at 7:25 am

    תגובות כמו אם חברה שלך לא נראית טוב (שמנה, או מכוערת ועוד), או יש בה משהו שדוחה אותך קצת, פיזית (גם אם רגשית היא בנאדם מדהים) אז את פשוט לא רוצה לדעת שהיא עושה כאלה דברים" או "איך לסבית מתיימרת לתת עצות לסטרייטיות" הן תגובות מצחיקות, הרי. מופרכות לגמרי. רק לשתי אלו אוכל לומר ש:
    1. כמה מטובות חברותי (איך אפשר להיות בן אדם מדהים "רגשית", אגב?) לא היו עוברות אצלך את הרף אולם בפועל הן נשים נחשקות וחיי המין שלהן כנראה מספקים ועשירים משל רובינו.
    2. כאשה רזה ואטרקטיבית (למרות שאני פמיניסטית רדיקלית, טפו טפו טפו), שיהיה לי שקל על כל גברשפגשתי שמעדיף שמנות – הרשי לי לשבור לך בכך בחינניות את הפרדיגמה.
    3. דווקא מלסביות ניתן ללמוד יותר על מיניות האשה מאשר מסטרייטיות. האמירה הנ'ל נראית לי פשוט (סליחה דפנה על הבוטות באכסנייה המכובדת שלך) אמירה מטומטמת. האם ניתן להניח שהאמירה הבאה תתייחס ל"מי הגבר ומי האשה בזוג לסביות"? נו, תני לנו את זה, מותק.
    ובכלל, לכנה תיצטלמנה לאתר של גילי. אלו שכותבות בבעתה מעצם רעיון האוננות הנשית, הסרנה דאגה – לא יזהו אתכם בבית.

  • רקפת  On מרץ 31, 2008 at 11:26 am

    גילי פליסקין היא אישה מדהימה ואמיצה שעשתה שירות חשוב לכולנו בזה שהעלתה את הנושא לכותרות.
    רק מלקרוא חלק מהתגובות כאן אפשר לקלוט עד כמה עדיין האוננות היא טאבו וכמה התנגדויות יש עדיין, גם אם במסווה של "פרטיות", או של "בשביל מה בכלל לדבר על זה".

    גילי, אני מאחלת לך שהספר שלך יתורגם לכל השפות בעולם. בעצם אני מאחלת את זה לאנושות.

    ציטוט שמיוחס לפאולוס:
    "כי כל הגלוי הוא באור, ומה שבאור הופך לאור".

    תודה לכן גילי ודפנה שהוצאתן לאור תרתי משמע את מה שהיה בחושך.

  • בועז  On מרץ 31, 2008 at 11:46 am

    1
    אני אוהב נשים שמאוננות. יש בזה משהו מאוד מחרמן, ויש בכך להעיד על מיניות בריאה וגישה טבעית וטובה לגוף

    2
    אבל אני לא אוהב בכלל נשים שהאוננות באה אצלן על חשבון הדבר האמיתי – סקס עם הגבר שלהן.

    3
    ולכן הציטוט הזה מכעיס ומקומם ביותר:
    "….אחת הנשים אמרה לי 'נראה לי שזה מבאס אותו, כאילו למה את רוצה לאונן ולא לשכב? לדעתי זה נתפש אצלו 'על חשבון' בגלל שגם ככה הוא היה רוצה יותר סקס משיש בינינו ואני חושבת שעוד להרגיש שמתרחשת בבית פעילות מינית שהוא לא חלק ממנה היה יכול לעשות לו רע'. .."

    4
    כל דבר – כל דבר! – שבא על חשבון הסקס שלך עם הגבר שלך, יכעיס אותו.

    5
    סקס עם הגבר שלך הוא הדבר הכי חשוב. כל דבר אחר אמור להיות בחשיבות משנית, וזה לא משנה מהו. חוג יצירה, פגישה עם חברה, אוננות, בישול. כל דבר שהוא.

  • הגברת עם הבטריות  On מרץ 31, 2008 at 1:45 pm

    מילא לחיות בסרט- בועז יקר- אבלבסרט שחור לבן, דובר קזחית ובלי תרגום?

  • fun loving  On מרץ 31, 2008 at 2:46 pm

    כמה, כמה שברירי יכול האגו הגברי להיות???? "שמתרחשת בבית פעילות מינית שהוא לא חלק ממנה…"
    אכן, אסון בקנה מידה גלובלי. איך, איך אפשר להשתקם מאסון כזה.
    גברים, תתעוררו, לא כל דבר הוא על חשבון האגו שלכם, אפשר גם ליהנות מסקס איתכם וגם ליהנות מסקס משובח בלעדיכם.
    אכן, זוועה.
    תתאוששו.
    תפנימו.

  • חנה בית הלחמי  On מרץ 31, 2008 at 3:50 pm

    זה צידו השני של מטבע הגינוי, וסלח לי – אבל גם זה מגוחך בעיני ומשקף סטריאוטיפ שלא עולה ממנו ניחוח נקי במיוחד (בפרפראזה על גינוי הפות). **כל** הנשים מאוננות, רובן המכריע באופן יומיומי בדיוק כמו הגברים, ולהעמיד את "הנשים שמאוננות" כמושא הערצה, כיוצאות מן הכלל, מעיד על בעיה. אתה יודע מי בעיני גבר מאוד לא אטרקטיבי? זה שמעמיד את הטבעי והמובן מאליו כמשהו יוצא דופן, נערץ ושדורש אומץ מיוחד. לאור זאת – סעיף 4 + 5 שלך, בין אם נכתבו ברצינות ובין אם בהיתול (כי כדבריה האלמותיים של נורית זרחי ב"אמורי אשיג אטוסה" – "לא בכוונה זה פשוט בכוונה אחרת"), אינם מפתיעים.

  • חנה בית הלחמי  On מרץ 31, 2008 at 3:56 pm

    בשישי הקרוב תיפתח ביפו תערוכה של אילן נחום (צלם) וסיגל מילר (ציירת), שחלק מעבודותיה מתעדות נשים מאוננות.
    הנה ההזמנה לתערוכה: http://cafe.themarker.com/view.php?t=356886
    וממוקד ממנה, בהקשר של הפוסט הזה, הוא הציור (המדהים) "עונג אישה":
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=356886
    GO4IT.

  • חנה בית הלחמי  On מרץ 31, 2008 at 3:57 pm

    לעבודה של סיגל:
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=245350

  • אלון גרינברג  On מרץ 31, 2008 at 4:08 pm

    אז גם את פה ושם משתפת פעולה עם גורמי הדיכוי , שאחרת לא היית אומרת על עצמך שאת רזה ואטרקטיבית. כי בניגוד למה? מי שאינה רזה אינה אטרקטיבית? מי שעור פניה לא מושלם אינה אטרקטיבית? אני חושב שעדיף להמנע מאמירות כאלה שמנציחות סוג פשיסטי במיוחד של שליטה באמצעות דימוי גוף מלאכותיים ונדושים.

  • ארז אשרוב  On מרץ 31, 2008 at 4:17 pm

    הספר מגיע עם די-וי-די?

  • חנה בית הלחמי  On מרץ 31, 2008 at 5:04 pm

    אגב, בין גיל 17 ל- 21 הייתי שמנמנה ואטרקטיבית. אני מחוצ'קנת כל חיי, ובכל זאת אני מאוד אטרקטיבית. גם בהריונות הייתי הריונית ואטרקטיבית. 2 מדדים לעניין:
    1. החשוב שבהם: מה אני חושבת על עצמי
    2. השולי: משובים מהסביבה, שהם מוטים ונוטפי סטריאוטיפים מגדריים ואחרים.

    הספין לא יצליח לך, אלון. ניסו רבים וטובים לפניך ולא הצליחו 🙂

  • אורי בר  On מרץ 31, 2008 at 6:20 pm

    "להעריץ נשים שמאוננות זה צידו השני של מטבע הגינוי"

    האמנם?!!? אם הבנתי נכון את בועז, ההערצה היא דווקא לא למעשה הפיזי של האוננות, אלא למה שהוא מבטא. מיניות נשית משוחררת ונטולת רגשות אשם, נניח.

  • חנה בית הלחמי  On מרץ 31, 2008 at 7:27 pm

    להעריץ נשים מאוננות זה לומר שיש בזה משהו יוצא דופן. קינק. ובכן, זה לא. וסליחה שאני לא משתפת פעולה עם הפנטזיה הגברית האינפנטילית של האשה הטבורה מול האשה ה"מינית" ו"נטולת המעצורים".

  • מיא עשת  On מרץ 31, 2008 at 7:37 pm

    אני מקווה מאוד שאתה מתבדח, בגלל שהחוגים הרבים שאני רשומה להם, מקרמיקה באובניים ועד ריקודי עם קווקזיים מאוד יקרים ללבי וטרם נולד הגבר שיפריד בין גופי כאוב-הדיאטות לבין חוג ליקוק בולים באמצעות הדגדגן.

  • צילה חריפאי פפר  On מרץ 31, 2008 at 8:25 pm

    קראנו התרשמנו. ומקס בעלי ואני תמיד הבנו שיש חיוב בנושא . עוד ד"ר מטמון בספרו המנוקד "חיי המין של האדם " כתב על כך והתייחס בחיוב ובאהדה לנושא . כיוון שחשב שיש בו כדי לשפר את
    אביונות (האורגזמוסים) ששל הבני זוג.
    ולי ולמקס שלי הייתה הסכמה בענינו האונניזם
    ושנינו חושבים שיפה להסכמה ולחויב הוננות דבריו של משורירנו ביאליק:
    "גם בשעת בין הערביים – אין כמו עבודת כפיים"
    ויישר כוח לכותבת הספר ולכותבת החמודה גב' לוי הכותבת בשניניות כאן

  • דניאל  On אפריל 1, 2008 at 2:16 am

    אגב, שמעתי שנשים מאוננות כשהן יושבות על מראה. האמנם, או שזו סתם אגדה?

  • לי ראובני  On אפריל 1, 2008 at 7:46 pm

    אני קוראת נפעמת את התגובות. כנראה שהדיאלוג בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין אחרים רק מתחיל. יש שלא מבינים למה צריך בכלל לדבר על זה (וקושרים את זה בפמיניזם מיותר) ויש ששמחים על כך כי זה מקל עליהם.

    אני שמחה ולפעמים מקנאה באלו שמיניות באה להן בקלות. אלו שלא היו צריכות לחשוב על זה ופשוט מרגישות נפלא עם כל מה שנקרה בדרכן.
    לטובת כולנו, אני שמחה שאנחנו יכולות לשמוע את כל מגוון הקולות, את אלו שנותנים לנו השראה ואת אלו שמזכירות לנו את הדרך שאנחנו עוד צריכות לעבור כדי להיות שלמות.

    בברכת דרך צלחה…..

  • שרון רז  On אפריל 2, 2008 at 8:10 am

    אני חושב שרוב הנשים מאוננות, אני מקווה שרוב הנשים מאוננות, צר לי על מי שבוחרת שלא או לא יודעת או מפחדת או וואטאבר
    צר לי על כל האנשים במגזרים הדתיים למשל ששם נושא זה הוא טאבו, גם לגברים כנראה
    אוננות זה דבר נהדר ומומלץ לכולם וכדאי שכולם יאוננו וגם יעשו מין ולא מלחמות ותאונות בכבישים במקום
    כגבר אני חייב להודות שלמרות שאישה מאוננת זה דבר טבעי ומתבקש, הרי שלפעמים יש התביישות בנושא בתחילה אבל אחר כך כשהדברים נפתחים יותר ויש זוגיות טובה אז לחוות את אהובתך מאוננת לידך זה אחד הדברים היפהפיים, הטבעיים והנהדרים שקיימים.
    זה גם סקס, מאוד סקס, להיות ליד אישה שמאוננת או לעשות את זה איתה או אוננות הדדית, לגמרי סקס ואפילו סקס משובח.
    מומלץ ביותר.
    לא קראתי את ספרה של גילי זו אבל אני חושב שהיא עשתה עבודה חשובה וראוייה להערכה ושהיא ממשיכה עם הנושא, ותודה גם לך דפנה על הפוסט.

  • רונית  On אפריל 13, 2008 at 10:21 pm

    למי שמילים לא מספיקות לו
    אתר מהמם
    מהרשימה של יואב עינהר בקפה:
    http://www.notes.co.il/daphna/42501.asp

  • ננוש  On מאי 28, 2008 at 5:15 pm

    למעשה אין הבדל בין גבר לאישה. בכל גיל מאוננים בכל מצב וכל אחד מרגיש תחושות מעורבות בשלב כלשהו או לאורך כל החיים. זהו מין שונה, מין אחר, מין משחרר וכובל כאחת. כל מה שנאמר כאן מזכיר לי את עצמי כגבר. אולי הדבר המרגיז הוא שעדיין לא הצלחתי להשלים עם זה במישור הרגשי, למרות שאני יודע שזה בסדר. אולי בגיל 80 אשלים עם עצמי.

  • אני צריכה עזרה דחוף!  On יוני 4, 2008 at 8:00 pm

    האינון גורם לנערה לא לקבל מחזור??
    זה דחוף !
    הבת שלי לא מקבלת!

  • רופאה  On יוני 4, 2008 at 9:50 pm

    אין כל קשר בין אוננות לעיכוב במחזור, ואם את מודאגת כדאי שתפני עם בתך לבדיקה רפואית אצל רופאת נשים.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On יוני 17, 2008 at 2:14 pm

    כשבת מאוננת בעזרת חפצים.. יכול להיות נזק או פגיעה כלשהי באברים?

  • דני  On ספטמבר 6, 2008 at 1:45 pm

    ייאלה בואו אלי יש לי הרבה מה להציע לכן…
    אני חרמן אש יום-יום, מחכה רק לנשים כמוכן.
    מי צריך אתרי סקס כשיש בחורות כאלה?

  • לאמא המודאגת ולחפצים  On מרץ 26, 2009 at 10:27 pm

    ולא אומרים אינון. אלא אוננות. פעם שרצו להפחד ילשים אמרו להם שאוננות תגרום להם לעיוורון. כולם מאוננים. רק לא כולם עושים מזה ספר. אםכי השאלה שלך אולי מרמזת שבאמת יש ערך לספר כזה. זו גם לא הכתובת לשאול. זו שאלה לגניקולוג שגם יסביר לך שאוננות התחילה עוד אצל כלבים וחתולים. כמו שלסביות והומוסקסואליות קימים גם אצל קופים
    בקשר לחפצים – תלוי מה מכניסים לאוגינה. אצבעות, מלפפונים ושאר חפצים מעוגלים ודמויי אבר לא יזיקו. מסרגות, מספריים, סכינים וברזלי זווית -כן

  • אגב  On מרץ 27, 2009 at 12:40 pm

    היתה כתבה בגלריה 'הארץ' על צלם שנוציא ספר
    . שמו ניק קארס ויש לו דוקטוראט בסקסולוגיהpetals שנקרא
    שבו הוא צילם ואגינות. זה התחיל מזה שאשתו טענה שהואגינה שלה מכוערת והוא נסה לשכנע אותו שלא כך. וצלם אותה. את הואגינה של אשתו. והיא השתכנעה שבאמת היא לא מכוערת. היא חילקה את החוויות עם חברות, והתחילו להגיע אליו נשים שגם הן חשבו שהוואגינה זה דבר מכוער ומלוכלך , עם ריח רע, ואיכשהו לצילומים , שהוא טוען שלא היה בהם שום דבר אירוטי בוודאי לא פורנוגרפי, היה ערך טיפולי
    הנה הלינק
    על האיש
    http://nickkarras.com/about.htm
    ועל הספר.
    http://nickkarras.com/gallery.htm

  • דינה  On מרץ 27, 2009 at 12:44 pm

    אנשים, נשים וגברים מאוננים אל בהכרח כתחליף או מחסור בחיי מין. יש לזה צד עצמאי משל עצמו
    להנות בלי עזרתכם או עזרתכן
    אתה רק מחזק את הטענה שהספר הזה הוא לפחות גם דבר בעל נופך מציצני-ילדותי-פרובוקטיבי

  • קראתי את בועז  On מרץ 28, 2009 at 10:02 am

    קודם כל הוא מבלבל בין אוננות בנוכחות עצמך לבין אוננות הדדית שגם אם היא נראית אותו דבר היא לא אותו דבר. חוץ מזה הקביעה הזו "קודם כל הגבר שלך". אולי קודם כל האישה שלך? ואולי בכלל האוננות היא ההוכחה שגם בסקס זוגי אף אחד לא אחראי לאורגזמה של השני

  • גל  On מאי 18, 2009 at 9:58 am

    עבירה חמורה מאוד לגבר לאישה אולי לא

  • מישהי  On יולי 21, 2009 at 2:23 pm

    איך עושים אוננות

  • תמי  On ינואר 18, 2010 at 8:16 am

    כתבה מעולה

Trackbacks

  • By Homepage on ספטמבר 25, 2017 at 1:20 am

    … [Trackback]

    […] Read More: thedaphna.wordpress.com/2008/03/29/נשים-מדברות-על-אוננות-ועוד-ועוד-ועוד/ […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: