מי מפחד לצרוח "הומו!"

על משחק הליגה הראשון של קבוצת הכדורעף הגאה של תל אביב (שהסתיים בהפסד)

הם התחילו בפול ווליום: ניצחון במערכה ראשונה, ניצחון במערכה השנייה ותוצאה של עשרים ושתיים נקודות מול תשע במערכה השלישית. ואז קרה משהו, ולכדורעפני מועדון הספורט הגאה של תל אביב נשמט הניצחון מהידיים. מותר לנחש שלו היה להם קהל מעודדים קולני וחם, זה לא היה קורה. אלא שלמשחק הליגה הראשון שלהם הם עלו כמעט לבד, ומי שבכל זאת החזיק להם אצבעות יש בתוך קהל של אוהדי רמת אפעל, כמעט סמוי מן העין.
 
ההורה המלווה היחיד שהגיע למשחק מתל אביב היה שמעון, אביו של רון שטלריד, הסטרייט המוצהר היחיד בקבוצה. "מאחר שזו קבוצה מיוחדת", הוא מסביר לי, "ההורים האחרים לא באים לאימונים או למשחקים". מלבדו היו שם שתי תלמידות תיכון מפתח תקווה, שמכינות סרט על הקבוצה, צעיר עב בלורית שהקפיד לשבת מרחוק ולא למחוא כפיים, כתב של ערוץ 1 שזעק בחן "גו גיי, גו גיי" ועיתונאית (אנוכי), שבפרץ של אמפטיה לאנדר-דוגס מצאה את עצמה צורחת בגרון ניחר ומנופפת ידיים לכל הכיוונים משל הייתה זרזיר הנלחם על תולעת.
 
החבורה הצנועה הזו נאלצה לשאת על כתפיה את משימת התמיכה המוראלית בשחקני תל אביב הגאים. זו לא הייתה מטלה מסובכת מדי, משם שהללו בהחלט מסרו את נפשם על כל כדור תועה, זינקו בחדווה מצד לצד של המגרש והקפידו על שאגות ניצחון בכל פעם שזכו בנקודה. הדיסונאס היחיד נבע מכך שאוהדי רמת אפעל, שמילאו את צדו האחר של היציע, הקפידו להדחיק כל הערה מתבקשת על זהותם המגדרית של יריביהם. הם הפגינו נימוס חשוד והגבילו את קריאות הבוז המתבקשות לסיסמאות צמחוניות כמו "אין לו את זה", או "זה בחוץ, זה בחוץ, זה בחוץ".
 
על סמך ניסיוני הדל במגרשי ספורט, ציפיתי שבמגרש שעליו וסביבו מתקהלים לא מעט גברים מיוזעים – המקפידים לגרד אחת לכמה שניות במפשעתם ולשגר לצדדים מבטים שנועדו לאשש את תורת דארווין – איש לא ינהג על פי כללי נימוס המקובלים באולמות האופרה. הקהל בבלומפילד, ממש כמו הקהל בוומבלי, נוהג הרי לחבר קנטטות שבמרכזן העדפותיהם המיניות של השחקנים ושירי עם המנציחים את הרגלי המיטה הביזאריים של השופט וקרובות משפחתו. אז איך קרה שפה כולם היו כל כך מאופקים? האם התקינות הפוליטית מאיימת להרעיל את סצנת הכדורעף הישראלית? אנא. שמישהו ירגיע אותי ויבטיח לי שזה ככה רק בפרברים תרבותיים מדי, ושבמקומות אחרים בארץ אף אחד לא יפחד לצרוח "הומו" במגרש, מתוך הבנה עמוקה שהמילה הזו כבר מזמן איננה שם גנאי.

* פורסם במדור הספורט של ידיעות אחרונות

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רונית  On נובמבר 11, 2008 at 11:40 am

    את פשוט כותבת מעולה.

  • אורמיון  On נובמבר 11, 2008 at 11:43 am

    פוסט גאוני. את רוצה להגיד לי שבאמת הלכת לראות משחק כדורעף מליגה ד?

  • איתמר  On נובמבר 11, 2008 at 11:46 am

    קראתי אתמול ונהניתי מאוד

  • מיכאל  On נובמבר 11, 2008 at 12:25 pm

    כתבה מצויינת.

  • המשתומם  On נובמבר 11, 2008 at 12:27 pm

    לא נראה לכם ביזארי לבסס קבוצת ספורט על נטיות מיניות?

  • אסתי  On נובמבר 11, 2008 at 12:35 pm

    כי נשמע בהחלט משחק סלוני לפי התיאור.

    ודפנה יקירה, חשבת פעם לפצוח בקריירת שדרנית ספורט? נראה לי יושב עליך פצצות.

  • שירי  On נובמבר 11, 2008 at 12:55 pm

    עוד יהיו להם משחקים שבהם יקרעו להם את הצורה מהקהל, אבל אני מקוה שכל מי שתומך במצעד הגאוה יבוא לשם כדי לצרוח בחזרה!!!

  • שרון רז  On נובמבר 11, 2008 at 5:01 pm

    כן, באמת מעולה (הכתיבה שלך)

  • דרור פויר  On נובמבר 11, 2008 at 5:12 pm

    כל מה אתם אומרים על הכתיבה של דפנה אני אמרתי כבר מזמן.
    אומואים!!!

  • בועז כהן  On נובמבר 11, 2008 at 10:50 pm

    צחקתי לאללה.

  • דפנה לוי  On נובמבר 12, 2008 at 10:27 am

    אני שמחה שעבודתי העיתונאית מובילה אותי לקצווי ארץ…

  • דפנה  On נובמבר 12, 2008 at 10:33 am

    קרעו להם את התחת…

  • אנטון ולפוביץ'  On נובמבר 13, 2008 at 8:39 pm

    כתבת מאד יפה דפנה.
    כתבה אמיתית עם ריח של גוף. כן כתבה המחוברת למציאות הומוריסטית ואוהבת אדם.
    יישר כוח . !
    אני לא לבד בדעה זו
    גם חברי מישה הירש. ופויו קוקוליאנו
    מגברים ג' בבית האבות "זיו בתל אביב"
    חושבים אותו דבר . רק חבל שעקיבא ליכט ז"ל לא זכה לקרוא את הכתבה. היא הייתה ודאי שמחת אותו . כי הוא היה , אפילו שהסתתר מזה כל חייו . הוא היה פייגאלע . אבל לנו באמת זה לא הפריע . כי הוא היה אדם יקר ששמח אותנו בקבלות השבת בנגינת קרקוביאק על מפוחית כשהוא נוקש בחן בכפית תה על צלוחית קטנה של דורלקס.
    הוא באמת חסר לנו . ולמיקה – החתולה הזקנה שלו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: