המון אנשים מעניינים יש שם, מתחת לאבן

 

הגולומבים. אין כניסה, גם אם אתם מאוד נוסטלגיים

 

אין לי משיכה מיוחדת לבתי קברות. קשה לי לקשר בין האבנים המונחות שם לבין הזיכרונות של אנשים שפעם היו קרובים לי, ובעצם עודם, ואולי זה קשור גם לעבודה שכשאבא שלי כבר לקח אותי פעם או פעמיים לבקר את המצבות של הדורות הקודמים ולראות שהכול נקי ומסודר שם, הוא קרא לזה "פארק היורה" כי שם אנחנו נפגשים עם הדינוזאורים של המשפחה.
 
למרות זאת יצא שבשבועיים האחרונים טיילתי – ככה סתם, שלא לצורך לוויה או אזכרה – בשניים מבתי הקברות היפים בארץ. כתבתי בפוסט קודם על בית הקברות בקיבוץ עינת, ואחריו קיבלתי מייל מסיגלית וייצמן, שהציגה את עצמה כבתה של חנה רוסו"התופרת הסלונית", שאת המצבה שלה צילמתי. סיגלית מספרת שאימא שלה אכן תפרה לכל הנשפים של המי ומי בחיפה ובקריות, בשנות השישים והשבעים, והייתה מוכשרת להדהים – וכמעט עד ליומה האחרון עזרה לחברות קשישות כמותה להוציא גזרות "מהבורדה".
 
כמה ימים לאחר מכן הזדמנתי לבית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור. הייתה שמש נהדרת, והייתי אמנם בדרך לאלנבי, אבל הייתה לי חנייה בדיוק מול הכניסה, כך שלא יכולתי לסרב. לפני המון שנים, כשהייתי כתבת של "במחנה", אחד מעמיתי ליחידה,ישראל ברייט, כתב כתבה מופלאה על טיול שלו בבית הקברות הזה. שמרתי את הכתבה הזו, למרות שחלפו טריליון שנה, גם במגרה וגם בראש, ומובן שניסיתי לשחזר חלקים נבחרים ממנה תוך כדי שיטוט בין הקברים של שושנה דמארי (ממש בכניסה), פרץ חיות, אחד העם, מאיר וצינה דיזנגוף, ביאליק (למה המצבה הצמודה, של מניה, כל כך נמוכה וצנועה משלו?) ואחרים. בימים אלה נעשות שם עבודות שיפוץ. שבילים מרוצפים מחדש,  סדקים על לוחות זיכרון ממולאים ומטויחים, וגם  – תראו בצילום – הציבור מוזהר ש"אין כניסה". במקרה זה, מדובר בקבר של אליהו גולומב, מראשי ה"הגנה", שלא הייתה לי כוונה להיכנס אליו לביקור למרות שהוריי היו שניהם אנשי הגנה, אבל אותו שלט "אין כניסה" חוזר ומופיע גם על מצבות אחרות, שלא הייתי מתנגדת להתחפר בתוכן לזמן מה, ולשוחח עם מי ששוכבים שם, עם או בלי מילים.
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ליידי דיליי  On אפריל 14, 2009 at 10:27 pm

    נדמה לי שאפשר לקבוע במידה רבה של ודאות שאת פשוט מתה על בתי קברות, הלא כן?:) רוצה עוד פוסטים נפלאים כאלו שמעלים באוב אנשים מעולם שכולו טוב. ואגב: ראיתי פעם תמונה של אדם בעל חוש הומור מפותח במיוחד, שהצטלם עומד בסמוך לקברה של רעייתו. את החלקה שלצידה רכש אותו אדם עבור עצמו, ובכך בעצם הנציח עצמו עומד על שפת קברו שלו, בטרם בא יומו. קצת מצמרר, לא?

  • קוראת  On אפריל 14, 2009 at 10:54 pm

    אני מקוה שלא מדובר במחשבות אובדניות. או שאת רק רוצה לנוח קצת בקבר, כמו אבותיך הפולנים?

  • חנה בית הלחמי  On אפריל 14, 2009 at 11:08 pm

    הייתי צריכה לחצות את בית הקברות. זה נראה כמו אתר בניה אחרי רעידת אדמה. בשבחי ההשראה וגדלות הרוח של עיריית תל אביב.

    לגבי ישראל ברייט – לפני קצת יותר מעשור נדלק הבן שלי (אז פעוט) על ה-non-שיר "יהודה יהודה", שרץ לכן אצלינו בבית בתדירות החולנית שאצל אחרים השמיעו את דיג דיג דוג. מאז ישראל ברייט מוקצה בסביבתי הקרובה….

  • אלה  On אפריל 14, 2009 at 11:09 pm

    פשוט מרגש, וגם משמח מאד לקרוא שמשפצים את בית הקברות הישן שהוא הכי יפה בארץ בגלל העירוניות וההיסטוריה בעיני!

  • ריקי  On אפריל 15, 2009 at 1:52 am

    והפוסט מצמרר ויפה. אני ממש לא ראיתי מחשבות אובדניות , ראיתי משהו על טבעי.

  • שרון רז  On אפריל 15, 2009 at 2:06 am

    את צריכה לבקר בבית הקברות הישן ליד ביתך, ביפו. מקום מאוד מעניין. צילמתי שם. זה נעול. מבקשים מפתח ומחזירים אותו אחר כך. וזה קרוב לאבו חסן שבדולפין אז אפשר לשלב מצבות ומסבחה.

  • שולמית אפפל  On אפריל 15, 2009 at 2:36 am

    את בית הקברות הבא "נעשה" יחד בפריז. מה דעתך?

  • בועז כהן  On אפריל 15, 2009 at 5:21 am

    לחנה בית הלחמי:
    ישראל ברייט מוכשר כשד. הטי אוזן ל"אוצר סמוי", למשל

    לדפנה לוי: דווקא אוהב את הטרנד הזה. יש מצב לסיקור בית הקברות המיתולוגי על שפת הכנרת? רחל המשוררת, נעמי שמר, אלישבע, ועוד כמה קבורים שם. והמקום יפה עד כאב, על שפת המים.

    לשולמית אפפל: כן. רעיון מצויין "לעשות" בית קברות בפאריז.
    http://www.notes.co.il/boaz/21130.asp

  • דפנה לוי  On אפריל 15, 2009 at 6:50 am

    רק לשולמית יש הצדקה, כי האי בניו יורק…

    תודות על כל המילים החמות. ושתי הבהרות: לא, אין לי מחשבות אובדניות, ולא, אבותיי לא באו מפולין. (לא רחוק, גרמניה).

    בעניין בתי קברות אחרים, זה רעיון לא רע להתחיל טרנד כזה ולחפש שם את המקום האישי. בארץ ובחו"ל. הצטרפתי לכתב של יומן השבוע שהכין כתבה על בתי קברות, ואחד ממרואיניו אמר לו שזה גן של אהבה…

    שרון – איפה מבקשים את המפתח לבית הקברות ביפו?

    ובעניין ישראל ברייט אני מסכימה בהחלט שהוא מוזיקאי משובח. הדיסק הראשון שלו "קוף עירוני", שכנראה איש לא שמע עליו, הכיל גם טקסטים מצוינים. הוא כותב מחונן הבחור..

  • מיכל נוימן  On אפריל 15, 2009 at 7:27 am

    אבל כתבת נפלא.

  • חנה בית הלחמי  On אפריל 15, 2009 at 8:18 am

    לרגע עברה בי המחשבה להקשיב לו מחדש, רק שהשיר הוא חלק מפלייליסט ומייד עברתי לשיר הבא….שדומה ל"יהודה יהודה" באיכותו הפשטנית. אני מסכימה איתך בשקיקה לגבי הפוטנציאל של ברייט כמוזיקאי, ועל כך שהוא מצליח להבליח מדי פעם מתוך מעטה הבינוניות המאפיין את רוב מה ששמעתי לאורך השנים (וכפי שציינתי – הוא התנגן בביתי לא מעט – לך תתווכח עם ילד בן 3). ל"אוצר סמוי" אני מוכנה להקשיב שוב ושוב, איכות זו איכות, ותודה (אתה בדר"כ חושף אותנו לדברים טובים :)).

  • איתמר  On אפריל 15, 2009 at 8:22 am

    לכתוב על בתי קברות
    גם אני כתבתי פעם, על בתי קברות באנגליה

  • דודו  On אפריל 15, 2009 at 8:41 am

    קטע מקסים ממש. אני גם אוהב את בית הקברות הזה ובגלל שרואים ממנו מרפסות של בתים בעיר ושומעים את המכוניות והאוטובוסים יש הרגשה טובה, שהמתים לא הורחקו מעלינו אלא הם חלק מהמשך החיים.

  • אסתי  On אפריל 15, 2009 at 9:57 am

    מטפורה נפלאה לכל מה שוקרה כאן בשנים האחרונות…
    בית הקברות טרומפלדור באמת מרגש ומרתק ומקום מפגש נהדר עם העבר שהיה כאן רק לפני כמה דקות.
    והרשיני לצרף לרשימת בתי הקברות המרגשים בארצנו הקטנה את בית הקברות כנרת שבועז כבר הזכיר ואני בזמנו כתבתי עליו פוסט (נהדר בעיני, מיינד יו) אבל הוא נמחק על ידי יחד עם כל הבלוג שהיה לי בדמארקר.
    וגם – בית הקברות בנהלל שנמצא במקום תצפית נהדר על העמק.

    וגם, בית הקברות של כפר תבור, אליו הגעתי לפני כמה חודשים בטיול שורשים משפחתי. אולי אין בו שמות מאוד מפורסמים אבל קבורים בו ראשוני המקום וגם סבא וסבתא של אמא שלי.

  • חנה בית הלחמי  On אפריל 15, 2009 at 11:50 am

    בית הקברות בעין גדי…

  • מירי  On אפריל 15, 2009 at 12:43 pm

    בתי קברות הם גם מקומות מפחידים. כשלמדתי באוניברסיטה העברית אפשר היה לקצר את הדרך למעונות דרך בית הקברות הבריטי הצבאי, וזה היה מפחיד כל כך שבלית ברירה למדתי לשרוק.

  • אזרח מודאג  On אפריל 15, 2009 at 1:48 pm

    נהדר!

    כדאי לך לראות את זה:
    http://www.genealogyinengland.com/Information/londoncemeteries.htm

  • שולמית אפפל  On אפריל 15, 2009 at 2:41 pm

    מה לעשות , הממזרים שינו את החוקים ואת משמעות השפה…..

  • בינו  On אפריל 15, 2009 at 9:57 pm

    ישראל ברייט כתב גם מוזיקה רצינית ולא רק את הבדיחה הזאת יודה-יודה, שאגב- הכניסה לו בטח המון כסף.

  • גלית חתן  On אפריל 17, 2009 at 1:50 pm

    בית הקברות הישן בטרומפלדור הוא אכן מקסים ומרגש והיסטורי. הייתי שם בסיור לילה לפני שנתיים בערך והיה פשוט מרתק

    נקווה שהשיפוצים יסתיימו במהרה. הייתי שמחה לחזור לשם שוב

    עבדתי פעם עם מישהו שנהג ללכת לבתי קברות בחו"ל כדי ללמוד גם שם על התרבות. זה נראה לי קצת מוזר. אני הייתי רק בבית הקברות היהודי בפראג (ראיתי אצל אייל פלד) ואולי אסע בקרוב לפר לה שז

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: