We Are דיבולט

כמו את כל הידיעות המשונות מהסוג הזה, גם את זו שמעתי רק בחצי אוזן, ברדיו, בשש וחצי בבוקר, תוך כדי נהיגה: באשקלון ישנו רחוב שאיש אינו יודע על שם מי הוא קרוי. לא התושבים, לא זקני העיר, לא אנשי העירייה וגם לא אחד, אלי שבי, ששימש משך שנים רבות יו"ר ועדת השמות, שהיא, כידוע, מעניקה את השמות לרחובות. לרחוב הזה קוראים "דיבולט", ובין ההסברים הדחוקים שניסו אנשי העירייה לספק לתושביו, שסקרנותם התעוררה יום אחד (מן הסתם בהשפעת החום הכבד, הלחות הבלתי נסבלת ואיומי הקסאמים מעזה) היתה ההשערה כי מדובר באחד ממקימי העיר, ותיקי המקום שזה היה כינויו בקרב החבר'ה, או שמדובר בשבועונו של הרצל Die Welt, משלהי המאה ה-19, שתועתק לעברית בצורה יצירתית מאוד.

 למרות שנולדתי וגדלתי באשקלון לא שמעתי מעולם על רחוב דיבולט, ומן הסתם גם לא תהיתי על שם מי נקרא. זה לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שמאז עזבתי את העיר היא הכפילה או שילשה את גודלה, אבל גם כשהייתה עיירת חופים זעירה וידידותית למתגוררת, מעטים בלבד הכירו בה את שמות הרחובות. ידענו שזה גר מאחורי גן מירה, ההיא בקצה של הדשא הגדול, ההם ליד מגרשי הטניס או מול קולנוע רחל או באחת השכונות שכונו על שם הקבלן המבצע ("רסקו"), המשכן ("צבא קבע") או האווירה הכללית ("חסכון א" ו"חסכון ב").

האמת היא שזה העניק ניחוח אירופאי לעיר הקטנה ההיא, שהייתה פעם תחומה בין הדיונות לים: גם בלונדון, ברלין, וינה ואדינבורו הרי קוראים לרחובות בשמות פונקציונאליים כמו "הרחוב הראשי" או "רחוב השוק" או "הסמטה הממש קטנה" או "הרחוב שאורכו מייל וחצי". ולא מפתיע לכן לגלות בגוגל, ש"דיבולט" הוא גם שמה של איזו שושלת סקוטית (ומותר להניח שאיש מבניה מעולם לא שמע על אשקלון).

בעיני מדובר בשם מצוין לרחוב. העמימות הזו מסירה ממנו את המשא האידיאולוגי שיש לרוב שמות הרחובות בארצנו. כל עוד אין לאיש מושג על שם מי או מה ולמה ומתי הוא נקרא כך, הרחוב נשאר נקי מקולוניאליזם תרבותי, וכל מי שעובר בו יכול להמציא לעצמו הסבר משמח משלו. למשל שבשפה נכחדת של שבט עלום "דיבולט" משמעו "הרחוב שהכי נעים לגור בו", או מה שיותר סביר: "רק עוד 20 שנה למשכנתא, יא מניאק".

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • galithatan  On יולי 22, 2010 at 2:09 pm

    אהבתי את חיסכון א' וחיסכון ב'.
    ועדיין "פרשת דיבולט" מסקרנת אותי. מה שמעניין הוא לא ההסבר האמיתי, אלא ההסבר הכי מדליק שאפשר יהיה לספק לשם הזה 🙂

    • דפנה לוי  On יולי 22, 2010 at 4:25 pm

      דוקא יש לי רעיון: אולי דיבולט זאת גירסה עברית ל – default
      השם האוטומטי שהופיע על כל שלטי הרחוב בטרם קיבלו את שמותיהם

  • עדי בן יעקב  On יולי 22, 2010 at 2:16 pm

    אני בטוח שמדובר בשבועונו של הרצל Die Welt, משלהי המאה ה-19, שתועתק לעברית בצורה יצירתית מאוד.
    זה מתאים לאשקלון ופרנסיה במיוחד אלה שהשם משפחה שלהם הוא אבו חצירה והפרטי ברוך. גם בעיני זה שם מצוין מאד לרחוב לא סתם מצוין אלא צריך להוות מודל לכל עיר וכפר.
    הרי ברור שיש יותר מתים מרחובות? ועל כן אם יתנו לכל מת רחוב אז לאן נגיע? ככה יותר טוב. לכל רחוב שם סתמי.

    • דפנה לוי  On יולי 22, 2010 at 2:38 pm

      אתה רק שוכח שאבוחצירא היה שנים רבות אחר כך, פרק אפל בתולדות עיר שבסך הכל נוהלה על ידי אנשים סבירים וחביבי מזג. ואגב, ההורים שלי גרו שנים בבית שעמד על גבעה שאיש לא ידע למעשה באיזה רחוב היא נמצאת. היו כל מיני סברות ושמות (של סימטאות שעברו מצדי הגבעה) אבל הדואר הגיע, גם מחו"ל,גם כשכתבו על המעטפה "משפחת לוי, אפרידר, אשקלון".

  • עדי בן יעקב  On יולי 22, 2010 at 2:55 pm

    זה הקסם של מקומות קטנים. אני תכף מנסה לחשוב איזה בית באפרידר זה היה ….
    אנחנו כמעט מאותו הכפר אבל רק כמעט. עדיין מבקר שם הרבה (גם בבית משפט וגם בבית קברות..) עדיין קסם של מקום. היתה צריכה להיות עיר המחוז הדלת של רצועת עזה במקום זה עשו בה בית סוהר לעזתים.

  • עוד יעל אחת  On יולי 22, 2010 at 3:51 pm

    ומה בענין ה"קזינו", "קבר השייח'", ה"קבר הרומאי" – כמה מתושבי אשקלון יודעים איך זכו בשמותיהם?
    וזאת ומבלי להזכיר את "כפר הנופש הצרפתי" "הבית הוורוד" ובית רבקה" נוחם עדן…

  • אשקלונאית חובבת  On יולי 22, 2010 at 4:28 pm

    לא הכרתי את הבית הורוד ואת בית רבקה. איפה זה?
    כן הכרתי, ואת בטח זוכרת: הקיוסק של לופו, מכולת אביש, קיוסק אבינוח, מפעל הפיס בשעון, חממה, החווה החקלאית והסוס הטרויאני.

  • אלפונסו המזויף  On יולי 22, 2010 at 6:02 pm

    🙂 איזה כיף באשקלון… שם אפילו אומרים: "יא מניאק" ולא "יא מנאייק", כמו בכל הארץ…

  • ora21  On יולי 22, 2010 at 11:38 pm

    רק חבל כי בטח עכשיו יעוטו על הרחוב המסכן הזה, שאין לו אבא, וינסו להדביק לו שם של 'מישהו' שהוא 'משהו', לפי אמות המידה של כלומניק זה או אחר.. סיפור מקסים.

  • אלפונסו המקורי  On יולי 23, 2010 at 7:39 am

    היי דפנתי
    אבקש מיד מפת רחובות, יכוןה להיות פרימיטיבית כפי שהיינו מציירים בצופים
    העיקר שאדע איפה הרחוב הזה

  • שולמית אפפל  On יולי 23, 2010 at 7:43 am

    איזו רשימה נהדרת, והשם יתברך!

  • שרון רז  On יולי 23, 2010 at 10:46 am

    זה נשמע כמו שם של מודל של חברת מכוניות או שם של חברת מכוניות…
    זה נחמד לקרוא את כל הצעותייך והשערותייך לשם הרחוב ואת הצעותיהם של הגולשים כאן אבל מה שצד אותי זה האנקדוטה הזו, הידיעה הזו ברדיו שתפסה אותך והביאה אותך לכתוב פוסט כזה קטן, שנון ומשעשע.
    והנה ההוא שגר מול קולנוע רחל באשקלון, היום הוא רואה את זה, אם הוא עדיין שם…
    http://www.disappearing-architecture.co.il/archive_inner.asp?type_id=6&area_id=137&sub_area_id=517
    עצוב, לא?

    • דפנה לוי  On יולי 24, 2010 at 11:38 am

      וואו. שנים שלא ראיתי את המקום הזה, ולא היה לי מושג שאת הקולנוע המצוין הזה החליפה ערימת הפלסטיק הדוחה המשונה הזו. איזה זכרונות יש לי משם – קולנוע לנוער, צ'יטי צ'יטי בנג בנג, החיפושית השובבה, אפילו הופעה של להקת כוורת… שלא לדבר על גורלו של בעל הקולנוע, שזה בכלל שווה פוסט אחר לגמרי, טראגי לחלוטין.

  • עודד  On יולי 23, 2010 at 1:35 pm

    לא מכיר את הרחוב אבל יכול לתרום למחפשי הנוסטלגיה (כמוני)
    את קפה ברזילי. יופי של פוסט נוגע ומעלה חיוך.

  • עזרא ינוב  On ינואר 17, 2011 at 6:37 pm

    נפלא עד כמה חשים כאן את הערגה של מרבית הגולשים המתייחסים לפוסט על הרחוב הקטן של אפרידר הקטנה. עד כמה נפלא היה לגור בה ונפלא גם היום לחיות באשקלן. עיר של תיירות טבעית שעוד טרם נתגלתה לרשות הרבים.
    אבל היא בדרך. סוף סוף יגלו אותה כל הנופשים המחפשים עיר תיירות קטנה שגם בחורף השמש זורחת והמתרחצים הולכים לים. ושטחי הדשאים גדולים וארוכים והם ירוקים מאד. ועדיין אפשר לומר לחבר: אבוא אליך תוך 5 דקות. ובאמת- מגיעים תוך 5 דקות. כי עדיין אין עומס ואין הפתעות בחיים השלווים.

  • עזרא ינוב  On אפריל 3, 2011 at 7:26 pm

    טוב, דברים בכל זאת משתנים גם באשקלון שבבת אחת חדלה להיות קטנה.
    בחודש האחרון כבר לא יכולתי להגיע לכל מקום בעיר תוך 5 דקות. פתאם נתמלאו הכבישים במכוניות והצפיפותל בבתי קפה גדלה וקשה ללגום קפה עם חבר מבלי שיעוטו עליך "קיבצרים" על כל נושא פוליטי שהם מביאים אתם בהתיישבם לידך…
    ניסיתי לארגן בעצמי את התיירות החדשה של אשקלון. לקשר בין מלונות לבין אטרקציות באשקלון וסביבתה. כמעט והצלחתי ואז הכול חזר אחורה. העירייה עוד לא התנעהרה לעידן המודרני.
    לכן אני שוקד על בניית פורטל תיירות "תיירות דרום – פורטל התיירות מאשדוד אשקלון ועד באר שבע". אחרי החגים יעלה לאוויר.
    משהו חדש, רעיון היכול רק להצליח, כי אין דרך לסגת מזה.
    אשקלון היא עיר תיירות. אשדוד 0 אוטוטו עיר תיירות. באר שבע כבר עיר תיירות ואטרקציות. והאטירוח הכפרי בין הערים הללו – כבר עוסקים בתיירות דרומית מתקדמת.
    אנו גם נפיק מגזין תיירות דרומי., דרושים /דרושות כתבים/כתבות מתנדבים למערכת. מי מרים יד? מימתחיל לפתוח את הלפטופ?
    קדימה
    עזרא ינוב טל. 052-2767927

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: