ביס קטן ממוזיקה נהדרת

כשגדלים בבית יקי קשה לדבר על זיכרונות קולינאריים. לא שחלילה האוכל לא היה טוב… היו נקניקים מעולים וגבינות משובחות וחביתות מטוגנות בחמאה על פומפרניקל ריחני. אבל אלה הגיעו הביתה בזכות הורי (ובעיקר אבא שלי, שכנראה לא יכול היה להשלים עם העובדה שהוא בן לעדה שהתבלין הנועז ביותר בארסנל שלה הוא שמיר) ולא היו מעוגנים באיזו מסורת רב דורית מפוארת, כמו זו שיש לאוכלי המטבוחה והחמין וזוללי הגפילטע פיש. המאכלים העממיים שלנו, יקים בני יקים, היו אחרים: מוזיקה, הרבה מוזיקה ובדיחות קרש. ואני מתכוונת, בחיבה רבה ועמוקה מאוד, להומור הלשוני חוצה השפות שהכרתי מסבא שלי, למקאמות המחורזות שהוא וחבריו היו כותבים זה לזה באירועים חגיגיים (יום הולדתו התשעים, למשל), ושכולנו, ילדים, נכדים, נינים ובני נינים, ירשנו, בגנים.

הפעם נועדה ההקדמה הארוכה הזו להסביר את העונג העמוק, הגופני כמעט, שחשתי בהופעה של מקס ראבה שראיתי השבוע פה, בתל אביב. ראבה, רק בן 48,נותן שואו שנלקח ישירות מברלין של לפני מלחמת העולם השנייה. הוא מבצע ג'אז ישן משנות העשרים והשלושים, חלקו אמריקאי, חלקו גרמני מקורי, בעיבודים והגשה שזרקו אותי ישירות למועדוני הלילה האפלוליים שאולי היו פעם באונטר-דן-לינדן ולמסיבות צוהלות בחצרות בירה, שבהן שירים על קקטוסים דוקרניים הנופלים על אפו של השכן הזועם הֶר קראוס, קרוקודילים המרקדים בבאר יין ויוהנה, ששורקת להנאתה שירים עממיים מצחיקים את הקהל עד דמעות. גם אותי, אגב, מתוך איזה זיכרון גנטי עלום שמחבר אותי מיד לימים שבהם לא הייתי ולמקומות שכבר מזמן אי אפשר לבקר.

ראבה, שנראה (כמו שדני הגדיר במדויק) כמו הכלאה בין מנהל פנימייה לסלרי, מבצע בעיקר שירים של ה – Comedian Harmonists, להקה גרמנית שהסעירה את אירופה כולה בשנות העשרים והשלושים ונאלצה להתפרק עם עליית הנאצים לשלטון, גם משום שהמוזיקה שלהם הוכתרה "דקדנטית" וגם משום ששלושה מששת חבריה היו יהודים שנמלטו, כמובן, לארה"ב (ושם ניסו לשחזר את ההרכב, בהצלחה חלקית מאוד). ראבה, זמר אופרה בהכשרתו, החליף את ההרמוניות הקוליות המופלאות של ההרמוניסטס בתזמורת (ה"פאלאסט אורקסטרה") הכוללת חצוצרות, טרומבונים, קלרינטים, תופים, גיטרות, כינורות ופעמונים ומאחר שהוא יודע שהוא לוקח את הקהל שלו למסע בזמן, הוא לא חושש להפגין מבחר מרהיב של מניירות. ראבה הוא לא היחיד שמבצע מחדש את השירים של ההרמוניסטס. יש עוד להקות כאלה בגרמניה וגם בארה"ב, אבל ראבה מעיז יותר – הוא מבצע גם שירים של טום ג'ונס ובריטני ספירס וכותב שירים משלו וכמובן מופיע בכל סרט אמריקאי אפשרי, בכל פעם שהשחזור ההיסטורי מחייב מאורת זימה אפלולית וזמר צחור שיער נשען בנון שלנטיות על הפסנתר.

סבא וסבתא שלי היו שניהם זמרי אופרה בברלין של אותם ימים. הנס שר בריטון וזלמה אלט. ושניהם, אני מרשה לעצמי לדמיין, היו שם, בקהל העצום שבא לשמוע את ההרמוניסט בפוטסדאמר פלאץ. אני מקשיבה לראבה ומנסה להצטרף אליהם שם, אם כי לא ברור מה היו חושבים על הביצוע הביזארי הזה שלו ל"סקס בומב":

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יואב לוי  On אוקטובר 21, 2010 at 10:22 am

    הוא מופיע שוב בתל אביב מתישהו?

    • דפנה לוי  On אוקטובר 21, 2010 at 10:53 am

      לא בקרוב… נדמה לי שהיום ומחר בחיפה ובירושלים ואחר כך אין דויטשלנד…

  • רותי  On אוקטובר 21, 2010 at 12:09 pm

    אגב ה-Comedian Harmonists, ראית את הסרט? אם לא, אני ממליצה לך עליו.  

    • דפנה לוי  On אוקטובר 21, 2010 at 9:38 pm

      ראיתי, אהבתי, יש אותו בספרייה של מכון גתה בתל אביב (ולהם יש גם דיסקים של הקומדיאן הרמוניסטס להשאלה לתלמידים ומנויים).

  • ליידי דיליי  On אוקטובר 21, 2010 at 2:48 pm

    למרות האלרגיה שלי לפזמונים בגרמנית, מדובר בפוסט גוטה-גוטה:)

  • גרנוליט  On אוקטובר 21, 2010 at 7:30 pm

    אמן גדול. כיף לך שיש לך זיכרונות כאלה מבית סבתא

  • טלי רוזין  On אוקטובר 21, 2010 at 7:57 pm

    זהו. מעכשיו אין לי ספק שסיני רוזין ואת הופרדתם בלידתכם. הלוויתי לו אותך על המחשב שלי, ויש עקבות ריריים על המקלדת. גם זונדהיים אצלך ברשימה?

    • דפנה לוי  On אוקטובר 21, 2010 at 9:39 pm

      העובדה שטרם נפגשנו, סיני ואני, לא מרמזת לך שבעצם יש כאן אדם אחד בלבד שמתחלף בתפקידים?

  • galithatan  On אוקטובר 22, 2010 at 12:19 am

    הסיפור יפה, וגם מעניין. למרות שקשה לי עם גרמנית, לחצתי פליי על ראבה. והוא שר באנגלית! על סקס בומב! איזה פלא! 😉

  • אלפונסו המקורי  On אוקטובר 22, 2010 at 3:50 pm

    בחיים לא הייתי מצפה שראבה יופיע בארץ האבות
    ומי בכלל יהיה הקהל שלו כאן
    הרי היקים האמיתיים הולכים ונעלמים
    נהניתי מרשימתך, ומתוך הכרות עם החומר מתוך צפיה בדי וי די
    מזדהה איתך
    אדון מקס ראבה ופאלאסט אורקסטר נהדרים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: