ובחזית היצירה: עיריית תל אביב

אומרים שאם תתנו למיליון קופים לתקתק באופן אקראי על מכונת כתיבה, בסופו של דבר הם יכתבו את כל הסונטות של שייקספיר.

האם אפשר לומר אותו דבר גם על פועלי עיריית תל אביב?

על פי התמונה הבאה הם לפחות מנסים. צילמתי ברחוב הגלבוע. מה שנראה כמו יצירת אומנות מופשטת, עשויה אריחי רחוב משתלבים, חלקם צבועים לבן ואחרים צבועים רק בקצוות.

האמת מאחורי התמונה?

במקור היה שם סימון של "אין חנייה", איקס כזה בצבע לבן תחום בריבוע.

פועלי העירייה (מע"צ?) פתחו, כנראה כדי לתקן משהו מתחת לרחוב, והחזירו למקום בצורה אקראית, ואולי אפילו רבת השראה, פורצת גבולות וחדשנית ממקודם.

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • Na'amah  ביום נובמבר 4, 2010 בשעה 11:15 am

    hhh…excellent…the art of arbitrary (something we should export, no?)

  • עדי בן יעקב  ביום נובמבר 4, 2010 בשעה 11:34 am

    הפועל פשוט ערבב קצת חגיגת עם וודקה ואחר כך קצת ערק וקצת ויסקי וככה נהיה מה שנהיה.

    • דפנה לוי  ביום נובמבר 6, 2010 בשעה 9:55 am

      אני חוששת שגם בלי סיוע כימי זה היה נראה ככה. פשוט נגשים לעבודה בלי להבין איפה ומה.

  • מרית בן ישראל  ביום נובמבר 4, 2010 בשעה 11:44 am

    רב השראה וגם סימבולי: כשפותחים את התת מודע ומתקנים, האיסורים המטופשים מתפרקים. 🙂

  • מיכאל זילברמן  ביום נובמבר 4, 2010 בשעה 12:22 pm

    אפשר להדפיס את הצילום, לגזור, ולהפוך למשחק הרכבה מסובך. מובטחוות שעות רבות של תסכול מתמשך, מפני שבטוח אחת הלבנות הצבועות נשברה ושמו במקומה אחת חדשה 🙂

  • שלומית  ביום נובמבר 4, 2010 בשעה 1:10 pm

    תגובה מבריקה:)

  • דודו פלמה  ביום נובמבר 4, 2010 בשעה 3:05 pm

    מונדריאן מתגלגל בקברו מצחוק…

  • שולמית אפפל  ביום נובמבר 5, 2010 בשעה 9:32 am

    רציתי לכתוב פולוק אבל מונדריאן יותר מדויק ותודה לפלמה
    (דפנה'לה, יש לך עתיד גם בעיצוב…)

  • אלפונסו המקורי  ביום נובמבר 5, 2010 בשעה 12:06 pm

    מזכיר לי מקרים דומים שחוויתי {ראיתי} בעבר
    ועכשיו אני מצטער שלא צלמתי אותם
    {אולי לא היתה לי מצלמה }

    • דפנה לוי  ביום נובמבר 6, 2010 בשעה 9:56 am

      תודות לכולכם. מאחר שרוב הזמן עומדת על היצירה הזו מכונית, עכשיו שהאיסור פורק לגורמים, צריך היה ממש לארוב לה כדי לצלם.

  • דודו פלמה  ביום נובמבר 5, 2010 בשעה 3:42 pm

    ועוד משהו יפה שכתב פעם יאיר גרבוז: "אם יש לה לאמנות לב הרי קוראים לו כישלון ואם יש לה לאמנות מזל גם לו קוראים כישלון.
    אדם מנסה דבר אחד ויוצא לו, למזלו, דבר לגמרי אחר. צאו וראו: הדבר שאנחנו מנסים לספר כבר היה וכבר התרחש ואילו הכישלון לספר אותו טרם היה ולא יתרחש אם לא ננסה. כשנספר את ניסיוננו, זה יהיה סיפור אחר, בנו הממזר ורצוי גם הסוטה, של הסיפור הטריוויאלי שרצינו, שחשבנו, לספר. הסיפור האמיתי הוא רק רקע לווריאציות על צער"…

  • דפנה לוי  ביום נובמבר 6, 2010 בשעה 9:57 am

    גרבוז במיטבו. אהבתי מאוד.

  • galithatan  ביום נובמבר 6, 2010 בשעה 6:46 pm

    אני בעד חדשנות מרוצפת.
    אולי אם הם יתאמצו ממש, יום אחד ייצא להם ריצוף כמו בליסבון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: