קרלה ברוני – אימאל'ה…

ההיריון של קרלה ברוני זכה להתעניינות תקשורתית צפויה. אחרי הכול, מדובר באישה יפה, סוערת, שרשימת ההישגים שלה נאה לא פחות, ומן הסתם ההתרחשויות בתוך וסביב מיטתה מעניינות את הציבור. ברוני כבר בת 43. פעם נשים בגילה היו מצופות לתפקד בעיקר כסבתות, ולהמיר את הליבידו שלהן בהוראות סריגה מ"בורדה". היום זהו גיל שבו נשים רבות יכולות להרשות לעצמן להתחבט האם הן בכלל רוצות ילדים, וברוני – מסתבר – למרות שכבר יש לה ילד אחד, רוצה.

אז מה בעצם הבעיה כאן? במישור האישי אין בעיה בכלל. ברוני האישה הפרטית, זו שנכנסה בפועל להריון, זו שתלד את הילד ותגדל אותו, תישא לבדה בתוצאות של החלטותיה והיא באמת לא חייבת דין וחשבון לתקשורת או למעריצים. במישור המופשט יותר – שבו ברוני מתפקדת כסמל, כדמות שיש מי שנושאות אליה עיניים, כמודל חיקוי או ביקורת ובכל מקרה כאישה שחייה ומהלכיה מבטאים משהו מרוח התקופה שבה אנחנו חיות, קל להיות ציניים וקל לצקצק מולה בביקורתיות.

למה? בואו נתחיל מהאספקטים הכי פשוטים ושטחיים של הביקורות שנשמעה על הבשורה. השנה האחרונה לא הייתה קלה במיוחד מבחינת התדמית הציבורי של הזוג ברוני-סרקוזי. בבעלה של הגברת הוטחה לא מעט ביקורת בעיקר בכל הקשור להחלטות שניסה לקדם בכל הקשור למדיניות הרווחה של צרפת. האהדה אליו צנחה, והמבקרים שלו ליקקו את השפתיים מול ביוגרפיות ושמועות שתועדו גם בעיתונות על קרעים בחיי הזוגיות, ואולי גם בגידות הדדיות. הריון ותינוק עתידי רך וענוג משנים, כמובן, את התמונה. אין כמו תמונות משפחתיות לצד העריסה כדי להפגין מסורתיות חמה ורוגעת, ונדמה שגם באירופה, הנוטה לטיפונת פחות צביעות מתחסדת מארה"ב, פוליטיקאים שיש להם את זה זוכים ביותר קולות.

הביוגרפיה של ברוני כוללת לא מעט תחנות מרשימות: היא הייתה דוגמנית, היא הצטלמה בעירום, היא הייתה (ועודה?) זמרת ושחקנית ומאהבת של גברים נחשקים ביותר בהם כוכבים כמו קווין קוסטנר ואריק קלפטון ופילוסוף נודע אחד, וכעת כמובן גם ראש ממשלה – שדווקא ממנו, למרות גילו, מראהו ועברו המשובץ ניאופים, החליטה להרות.  מותר להניח שהצורך בילד לא נבע מתוך שעמום פתאומי ותחושת ריקנות. היא גם מורגלת בדרמות – אחרי הכול, היא גדלה במשפחה צבעונית מאוד, גדלה אצל אב אחד וגילתה שגבר אחר הוא אביה, נשלחה ללמוד הרחק מהבית וגם הפגינה כישרונות במבחר תחומים.  היא גם סקסית ומפגינה חיוניות רבת עוצמה, ואם מותר לשפוט אותה מרחוק נדמה שהיא אישה תשוקתית שאינה חוששת להביע דעה בנושאים פוליטיים, בעיקר אם הם נוגעים לנשים.

בהחלט יכול להיות שברוני, האישה הפרטית, שומעת את השעון הביולוגי שלה מתקתק וכמהה מאוד לחבוק בזרועותיה עולל. ברוני הציבורית, המופשטת, מאכזבת אותי בהחלטתה לממש את התשוקה הזו. אימהות אינה דבר פסול בעיני. בכלל לא. אלא שכשדמות שכזאת, שעשתה ועושה ויכולה ומגשימה ונדמה שהיא חיה את חיה במלואם בוחרת פתאום להוריד מהלך בגיל מבוגר יחסית (ביולוגית, לא נפשית, חברתית או אופנתית) כדי ללדת שוב, זאת הוכחה לכך שמאה ומשהו שנות פמיניזם לא שינו את התפישה הבסיסית, לפיה המימוש העמוק, המלא והאמתי שלנו כנשים יכול להתקיים רק באמצעות האימהות.

בחירה כזו כאילו מזכירה שלמרות השינויים שחלו במעמד האישה במאה האחרונה ולמרות האפשרויות שנפתחו בפנינו, רבות כל כך משוכנעות שהאושר האמתי נמצא רק במקום שבו אנחנו מטפלות במישהו, או במשהו, ורצוי בתינוק. שכדי שחיינו יהיו מושלמים אנחנו חייבות לוותר על חלקים גדולים מהם, על מנת לתת חיים למישהו אחר. מה הייתי אומרת על זה לברוני? קודם כל מזל טוב, בריאות וגו' ואחר כך את המשפט הידוע שאומרים הגויים בחג המולד למי שמבקש במתנה כלבלב או חתלתול: תזכרו שגורים זה לא רק לכריסמס, זה לכל החיים.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רוני  On מאי 26, 2011 at 9:37 am

    פוליטית אין לנו ויכוח, אני מבינה את האמירה שלך ומכבדת אותי. פרקטית הכמיהה לילד היא משהו בגוף ובנפש שקשה מאוד להשתחרר ממנו, גם כשאת כבר מכירה היטב את המחיר וחוששת ממנו. גם כשכל העולם מסתכל ולכולם יש מה להגיד (וזה נכון לא רק במקרה של קרלה ברוני, אלא של כל אשה שמוקפת באיזשהו מעגל).

  • דני ססלר * Danny Sessler  On מאי 26, 2011 at 10:06 am

    אולי התפישה של ברוני את עצמה כ"מייצגת", הוא רק במקום השני בסולם החשיבות שלה…? מצד שני, אני לא מכיר אותה אישית

  • הלית  On מאי 26, 2011 at 10:24 am

    למיטב ידיעתי כבר יש לה ילד אחד, בן תשע בערך, ככה שהיא יודעת שגורים זה לכל החיים.

  • נועם לסטר  On מאי 26, 2011 at 10:35 am

    אם הרשית לעצמך לדבר על ברוני כעל אישיות ציבורית, אפשר להמשיך (קצת בציניות) את הקו של הפסקה השלישית, ולומר שההריון הזה אינו הורדת מהלך אלא שימוש מודע בנשיות כדי לקדם את הקריירה המשותפת של הזוג הנשיאותי. בגישה הצינית תומכים דברים אלה שנכתבו לפני שנתיים!
    http://bit.ly/mJYvRJ

  • כנרת  On מאי 26, 2011 at 1:39 pm

    בחיי, זאת הפעם הראשונה שבה אני לא מסכימה איתך. לא על המסקנות ולא על דרך הניתוח.

    אני תומכת מכל וכל בזכות (שהיא בעיני חובה) לקבל באופן אחראי ומושכל את ההחלטה אם להביא ילדים לעולם ולא לעשות את זה על אוטומט כדי להיות חבר לגיטימי בחברה. אבל אולי זה קצת ריאקציוני מצידי, אבל רוצה קרלה לעשות עוד ילד, שתעשה עוד ילד. לא רק באופן פרטי, גם כסמל, היא מסמלת כל כך הרבה דברים, שאני חושבת שהפרשנות שלך היא אחת מני רבות אפשריות. אולי ילד דווקא ישחרר אותה ממחויבויות רבות בהן היא כרוכה? אולי ילד היא מימוש תשוקותיה? שלא לדבר על זה, כשאתה עטוף בהמון כסף ועזרה, ילד לא כל כך מכריח אותך להוריד הילוך (אפרופו הסערה הציבורית סביב חזרתה המהירה לעניינים של ראשידה דאטי, חביבתו לשעבר של סארקו, שפחות או יותר בדרך חזרה מחדר הלידה, כבר קפצה לישיבות הממשלה והעיריה שבראשה עמדה אז).

    ציבורית, לי ברוני נותנת תחושה של אשה בעלת עמוד שדרה, שעושה מה שמתחשק לה וטוב לה, שלא נוטה לקלישאות, לא של דוגמנית, לא של אשת נשיא ולא של לוחמת זכויות נשים, ולכן, אני לא יכולה לפרש את הצעד הזה כהליכה באחד התלמים המוגדרים מראש.

  • benziv  On מאי 26, 2011 at 2:01 pm

    ילדים והריון הם עניין רגיש: יש הרבה סיבות לעשות ילד.יש הרבה סיבות שלא לעשות ילד.

    אני מניחה שרוב הילדים בעולם, לא נעשו מן הטעמים ה"נכונים" של קבוצה כזו או אחרת באוכלוסיה. הם פשוט נעשו.

    כנראה שזה נכון גם לגבי רוב המקרים שבהם הוחלט שלא לעשות ילדים.

    אישית, אני לא מוצאת סיפור בהריון המתוקשר הזה.

  • תמי  On מאי 26, 2011 at 7:42 pm

    פמיניזם אמיתי לדעתי זו הזכות לבחור. יש לנו הזכות המלאה לוותר על הבאת ילדים ולהתרכז בפיתוח קריירה מצד אחד ומצד שני זכותנו גם לוותר על קריירה ולהקדיש את החיים לילדים ומשפחה. זו בחירה אישית של כל אחת מאיתנו וגם הגשמה אישית היא מונח משתנה מאחת לאחת. העובדה שאת מבקרת את קרלה ברוני על הבחירה שלה מערערת לדעתי את הבסיס לפמיניזם אמיתי. הביקורת שלך לא מובנת. מי אמר שלידת ילד עוצרת את ההגשמה העצמית שלה? מי אמר שלידת ילד תמנע ממנה לחיות את חייה במלואם? זו גישה מאד עצובה שזורקת אותנו הנשים שנים אחורה.

  • נעמה  On מאי 27, 2011 at 12:03 am

    אני מוכרחה להסכים עם כנרת ותמי, למרות ש…אוב אול פיפל, דווקא קרלה ברוני?? לא מבינה מה האישיו, אבל הנה החצי פאונד שלי בעניין – בעיני המהפכה הפמיניסטית היא לא רק הזכות לבחור, אלא האפשרות (טוב, נו, אם יש לך כסף בדרך כלל), להנות גם מכל האפשרויות: גם לחגוג עם קוין קוסטנר, וגם להביא אותה בתאומים בגיל 43. עד לפני לא מעט שנים להזכיר לא יכולנו להצביע בקלפי, שלא לדבר על דוקטורט או הקמת חברה. עצם העובדה שאפשר לממש מגוון שלם של אופציות מדגישה את ההיפך, שבו את יכולה לממש רק אופציה אחת. המהפיכה הבאה, אינשללה שתבוא, תהיה זו בה גברים יביאו ילדים לעולם…בעולם כזה כבר לא תישאלנה שאלות של מיגדר, או שכן רק בצורה אחרת.

  • אורנה  On מאי 27, 2011 at 12:39 pm

    אני לא מכירה את קרלה ברוני ולפי מיטב הבנתי אף אחד/ת מן הכותבים כאן. כלומר, כולנו "ממלאים פערים" על פי תפיסת עולמינו, ידיעותינו וההיסטוריה הפרטית שלנו. כול הניתוחים וההסברים אודות ההריון של קרלה , מדוע כן מדוע לא מדוע אולי, אינם תופסים בעולם האמיתי של קרלה האמיתית שנשארת עבורינו רחוקה ולא מוכרת. אולם, השערות אלו תקפות גם לגבי אישה זרה שרואים ברחוב או חברה קרובה שהודיעה על הריונה. אנו נוטים לחפש סיבות ונימוקים כיוון שבדרך זו עולמינו מקבל מימד של ביטחון- לכול תופעה ישנה סיבה ולכול סיבה תוצאה ברורה וחד משמעית.
    אך הרשו לי להעלות השערה לשאלה למה קרלה ברוני דווקא? אולי מכיוון שהיא לעולמים תשאר עבורינו רחוקה ומיסתורית בעוד מקבילתה הישראלית הסירה מעל עצמה כול שביב של מיסתורין וריחוק גם בבואה לבכות למול האומה באחת מתוכניות הטלויזיה, וגם כיוון שהיא לא מהווה עבורינו שום דגם לחיקוי.(לפחות לרובינו)

  • שרה הקטנה  On מאי 29, 2011 at 11:52 am

    ראיתי את התגובות הברוטאליות והדי אוטומטיות נגד מה שכתבת כאן ובלאשה ואני מבינה למה בחברה שלנו גם נשים שממש לא רוצות להיות אימהות יולדות כדי לקבל אישור שהן בסדר. זה כל כך עצוב.

    • נעמה  On מאי 31, 2011 at 12:23 am

      קראתי את שלל התגובות כדי להבין איפה התחבאה כאן הברוטליות, לי זה דווקא נשמע כמו דיון נשי כהלכתו: מביא הרבה זויות ונשאר עגול.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: