אני מעדיפה מאהבים בדיוניים – ראיון עם פמלה אנדרסון

אחת הציטטות הכי מפורסמות מפיה של פמלה אנדרסון אומרת שהכי נוח זה להיות בלונדינית. אנשים מצפים ממך לכל כך מעט, שקל מאוד להפתיע אותם לטובה. והיא צודקת. ממי שנחשבת לפצצת מין, מפגינה גוף חטוב להדהים ורעמת שיער בלונדינית לא ציפיתי לשיחת בנות מענגת. בטח לא בחדר המנוחה הזעיר שהוקצה לה מאחורי הקלעים של ההאנגר באזור התעשייה של חולון, שם הצטלמה לקטלוג של תחתונים וחזיות .

אנדרסון, מקצועית מכף רגל ועד ראש (משהו כמו מטר חמישים וחמש), נמנמה כשהגעתי, אבל המחויבות שלה ליחסי הציבור בשילוב הנחמדות הטבעית שלה הביאו לכך שהיא פתחה לי את הדלת בחיוך, ענתה בסבלנות על כל שאלותיי ואפילו הקסימה אותי. ונדמה לי שהייתי מוקסמת גם אם היא לא הייתה בלונדינית.

אנדרסון, בת 43, הגיעה ארצה לביקור חפוז שני. היא מחליפה את בר רפאלי כפרזנטורית הרשמית של חברת ההלבשה התחתונה. הביקור הראשון שלה כאן התקיים רק שבועות מספר קודם לכן, כשהשתתפה ב"רוקדים עם כוכבים". היא מתלהבת ממזג האוויר שלנו, מהנופים, מהעובדה שאוהבים אותה פה. את האדיבות הזו שלה, שבה היא מקבלת את פני אחרי בוקר מתיש, אבל מתוקתק מאוד, של צילומי אופנה, היא הפגינה גם אז, כשהתעלמה מכל הערה שהיה בה גוון סקסיסטי. אנדרסון מתרגלת בשכאלה. היא יודעת שהיא חייבת חלק גדול מההצלחה שלה למראה, והיא משתדלת לנצל את זה כמיטב יכולתה. בגלל זה היא מתעקשת לאשר כל תמונה שנשלחת לתקשורת מטעם החברה שהיא מייצגת, גם אם מדובר בתמונות שיעלו לרשת באתר זניח ובשפה שהיא לא מבינה. היא יודעת היטב כמה הורדות יהיו לתמונות האלה וחשוב לה להיראות בהן מצוין. למרות ש – כמה מפתיע – אנדרסון אומרת שהיא לא סובלת מראות, לא אוהבת להצטלם ושונאת לראות את עצמה בטלוויזיה. כשמשדרים משהו בכיכובה היא מעבירה ערוץ, ואם המשפחה או החברים רוצים לראות, היא יוצאת מהחדר.

היא ילידת קנדה, לשם הגיעו סביה מרוסיה ומפינלנד, בת לטכנאי ומלצרית, שהחלה את הקריירה שלה כמדריכת כושר. כשהייתה בת 21 הלכה עם חבר למשחק פוטבול ואחד הצלמים באצטדיון התלהב ממנה ומיקד אליה את העדשה, מה שהוביל לתשואות של הקהל ולמחשבות ראשונות על קריירה של דוגמנית. אחר כך הגיעו צילומי השער ל"פלייבוי", המעבר ללוס אנג'לס, הגדלת החזה (בראיון טלוויזיוני היא כינתה את שדיה החדשים בשם "פנצ'ו ולפטי"), צילומים נוספים לפלייבוי ותפקידי משנה בטלוויזיה האמריקאית. ב"משמר המפרץ", הסדרה שהביאה לה את הפרסום האדיר, שיחקה במשך חמש שנים. את ההומור העצמי המשובח שלה הפגינה בסדרה V.I.P שבה הרבתה להתייחס באירוניה לתדמית שלה כבלונדינית מטופשת, ובאותה הזדמנות לשריטותיהם של העשירים והמפורסמים שבהם היא מוקפת. יחסיה הסוערים עם טומי לי, המתופף של ה"מוטלי קרו", שלו נישאה אחרי היכרות של ארבעה ימים, קלטת הסקס בירח הדבש שנגנבה מביתם, ומערכות היחסים הבאות שלה עם הדוגמן מרקוס שנקנברג, שלו הייתה מאורסת, עם הזמר קיד רוק שלו נישאה על סיפון יאכטה בסן טרופה אבל התגרשה כעבור זמן קצר, ועם ריק סלומון, שגם לו נישאה אבל דרשה די מהר ביטול של הנישואין, הבטיחו לה מקום קבוע במדורי רכילות. והיו עוד צילומים בפלייבוי, כמובן. היא כותבת בלוג (ב – http://www.pamelaanderson.com), ובו היא חולקת משפטים כנים וכואבים על הצורך שלה באהבה, והניסיונות המרים להגשים את חלום המשפחה המאושרת, כמו באגדות.

בפועל, אנדרסון מגדלת את שני ילדיה, ברנדון (בן 14) ודילן (בן 13) כמעט לבד. אבא שלהם, טומי לי, בתמונה, אבל לביתה, שם מתגוררים הילדים, אנדרסון חוששת להכניס גבר חדש. היא גם לא אוהבת לבלות בחוץ. יש לה בית רחב ידיים בלוס אנג'לס, בית נופש במאליבו והיא אומרת שכשהיא לא עובדת, היא מעדיפה ערבים משפחתיים שקטים, או פעילות ספורטיבית בשפת הים עם הילדים והכלבים. כלבים יש לה ארבעה. היא מאוד אוהבת חיות, היא צמחונית, לא מוכנה ללבוש עור או פרוות והיא גם פעילה מאוד למען זכויות בעלי חיים. לאחת הכלבות שלה קוראים "בי בי", על שמה של בריג'יט ברדו, כוכבת העבר המופלאה שמאז פרישתה מהקולנוע מקדישה את חייה לטובת בעלי חיים ואף הקימה מקלט לחיות נטושות. "אנחנו חברות טובות", אומרת אנדרסון. "אני חושבת שהיא רואה בי את ממשיכת דרכה".

ממתי את קשורה כל כך לבעלי חיים?

 "מאז שאני זוכרת את עצמי. כשהייתי ילדה קטנה אנשים הביאו אלי חיות פצועות. אם מישהו בשכונה מצא כלב עם שלוש רגליים או ציפור עם כנף פצועה, היה ברור שאני אטפל בהם. הפעם הראשונה שעשיתי מעשה של ממש הייתה כשראיתי את אבא שלי יוצא לצייד עם חברים שלו, מה שמאוד מקובל בקנדה. הסברתי לו כמה זה נורא בעיני, והוא הפסיק. כשהצטרפתי ל"משמר המפרץ" יצרתי קשר עם ארגון זכויות בעלי החיים PETA. העיתונות תמיד התעניינה בי בגלל בני הזוג שלי או בגלל הציצים שלי, וחשבתי שכדאי לרתום את תשומת הלב הזאת לטובת משהו יותר משמעותי. זה היה שיתוף פעולה מוצלח מאוד. הרגשתי שרתמתי את המטופשות שלי לטובת משהו בעל ערך".

 מטופשות? מה מטופש כל כך באישה שעובדת קשה ומצליחה כמוך?

 "במשך תקופה ארוכה הרגשתי שמצופה ממני לדבר רק על שטויות. ישבתי בראיונות עיתונאיים וחשבתי לעצמי 'אני חייבת להפסיק לשתף פעולה עם השטחיות הזאת, אני חייבת לדבר על מה שבאמת מטריד אותי'. בעלי חיים מאוד נוגעים ללבי, ואני מרגישה שהעובדה שיכולתי להביא את הבשורה של ארגון PETA להמון מקומות שאליהם הגעתי בעולם הצילה אותי מעיסוק בשטויות".

את מגדלת את הילדים שלך כצמחונים?

 "כשהם אתי הם אוכלים רק אוכל צמחוני. כשהם אצל אבא שלהם, זה סיפור אחר. אני משתדלת לשמש להם דוגמא. אני לא מטיפה להם, אבל אני מספרת להם על מה שקורה בחוות שבהם מגדלים בעלי חיים לשחיטה, מה קורה בבתי מטבחיים. הבן הגדול שלי יצטרף אלי לנסיעה הבאה שלי לברזיל, ויחד נביא מים טריים לשכונות עוני שאין להן אספקת מים שוטפת. הוא ביקש ממני להצטרף. אני מנסה לגדל ילדים בעלי מודעות, שיקבלו החלטות עצמאיות בהתאם למצפון שלהם.

" איזה חיות מחמד אתם מגדלים בבית?

 "יש לנו ארבעה כלבים. אין לנו חתולים כי אני והבן שלי אלרגיים, מה שלא אומר שאני לא משחקת עם חתולים ומקבלת עיניים נפוחות ואדומות. התוספת האחרונה היא בי בי, כלבת צ'יוואווה קטנה שהייתה כלואה ארבע שנים בכלוב. לאחרונה אספתי שלושים כלבים וחמישים חתולים שננטשו במפרץ מקסיקו אחרי שהתרחש שם אסון כתם הנפט האחרון. השתתפתי בחילוץ ובניקוי ובהצלה שלהם, ואחרי שגמרתי לטפל בהם ארגנתי מסע ברחבי ארצות הברית שבמהלכו מצאנו בתים לכל אותן חיות נטושות. אנשים שנפגעו באזור ההוא ואיבדו את העבודה שלהם, נטשו את החיות משום שהצליחו בקושי להאכיל את עצמם ולא יכלו לטפל בחיות, ואלה התווספו לכל אותן חיות שגם ככה נמצאות במקלטים." 

איך נוצר הקשר שלך עם בריג'יט ברדו?

"כשהופעתי בפריז הקדשתי לה שיר, והיא שמעה על זה, התרגשה ושלחה לי פרחים. היא עורכת מדי שנה מסיבת עיתונאים להעלאת מודעות למצבן של חיות בעולם, ובאותה שנה היא לא הרגישה טוב, וביקשה ממני לייצג אותה באותו אירוע. היא אמרה לי שהיא רואה בי מעין בת, וביקשה שאמשיך את המאבק שלה, בעיקר נגד צייד כלבי הים. המאבק שלה נגד זה הצליח, ובאמת במשך עשרים שנה אסרו את זה בקנדה, ורק עכשיו חזרו להתיר את זה למרות שבעיני זה מנהג ברברי ונורא".

העזיבה שלך את קנדה – אני מניחה שזה היה צעד הכרחי כדי להצליח בגדול

"ממש לא. יש לי עדיין בית בקנדה על האי של וונקובר. יש לי שם מעגן קטן שלי, וזה ממש מקום המפלט שלי, המקום ששומר על שפיותי. הגעתי לאמריקה כדי לעבוד, והדברים קרו כל כך מהר עד שבקושי הצלחתי לעכל את זה. אני עדיין לא מאמינה שאני מדגמנת ומצליחה כל כך… תראי אותי, בגיל 43 עדיין מדגמנת בגדים תחתונים…" את מהנשים האלה שמרגישות ממש בנוח עם גופן "כן, אני מרגישה מאוד נוח עם עצמי. כשהייתי צעירה מאוד, הייתי ביישנית, אבל אחרי פלייבוי זה עבר לי. "

 את מרגישה את הגיל?

"אני מרגישה שאני מתבגרת. בעיקר כשאני מסתכלת על הילדים שלי והם כבר נערים… מצד שני, הגיל לא מאוד מטריד אותי. אני פעילה מאוד, הולכת המון ברגל, גולשת גלים עם הבנים שלי, ויש לי גנטיקה מצוינת – אימא שלי גם בכושר מעולה. אני מכירה נשים מבוגרות ממני שהן עדיין סקסיות מאוד".

אומרים שאחרי גיל 50, אמצעי המניעה הכי יעיל הוא העירום

"זה מצחיק, אבל זה לא נכון".

 את מרגישה את אותה חוכמה שאומרים לנו שמגיעה עם הגיל?

 "בהרבה תחומים אני מרגישה שלא התבגרתי מאז גיל חמש. עשיתי טעויות ואני בטוחה שאמשיך לעשות טעויות. אני מקווה שעם השנים אני הופכת לאדם יותר רגיש לזולת, אולי יותר רגוע".

 יש דור שלם של דוגמניות צעירות שרואות בך מודל לחיקוי

"אני מתארת לעצמי שזה נכון, אם כי אני לא רואה בעצמי ממש דוגמנית. עבדתי הרבה בטלוויזיה, היו לי תכניות משלי, השקעתי הרבה אנרגיה בקידום מטרות שאני מאמינה בהן, עבדתי עם אומנים נפלאים שהפכו להיות החברים הכי טובים שלי כמו הצלם דיוויד לה שאפל והאמן ריצ'ארד פרינס. אני לא מתאימה לדגם המסורתי של הדוגמניות ואני משערת שאמלא הכישרונות האחרים שלי והאופן שבו ביטאתי אותם, אף אחד לא היה לוקח אותי סתם ככה, כדוגמנית".

 הפכת לסמל סקס בשלב די מוקדם בקריירה שלך

"אני רואה בזה מחמאה, אם כי זה משהו שמשונה לי לחשוב על עצמי. בעיקר משום שאת רוב הזמן שלי אני מבלה בסידורים שקשורים לגידול הילדים. כשהם התחילו ללכת לבית הספר, התנדבתי להיות במשמרות הבטיחות, עמדתי במעברי חצייה עם אפוד זוהר ומקל "עצור". אני מסיעה אותם לכל מקום, אני כמו כל אימא עובדת. למעשה, אם תשאלי את הילדים שלי מה ההורים שלהם עושים, הם יגידו לך שאבא הוא רוקיסט ואימא מצילה חיות".

 קל לך יותר להתיידד עם נשים או עם גברים?

 "בשנים האחרונות אני די מתבודדת. יש לי חברות, ויש לי חברים הומואים, ואני מעדיפה מאהבים בדיוניים. נדמה לי שיש מהם פחות צרות ופחות שברונות לב. יש לי כמה חברים וחברות טובים מאוד מהילדות, אבל אני פוגשת אותם בעיקר כשאני בנסיעות. בבית אני מעדיפה להסתגר עם הילדים שלי. אני אוהבת מאוד לבשל. בכל רגע נתון מגיעים עשרה חברים של הילדים שלי לאכול אצלי. בעבודה אני נפגשת עם אנשים והולכת איתם לתערוכות, למשל. ויש לי חברת ילדות אחת, מרילין, שאתה גדלתי בקנדה, והקשר נמשך לאורך כל השנים".

לא קשה לתחזק קשר כשזה, כשאחת מכן הפכה לכוכבת בינלאומית?

"לא, לא, תמיד היינו שונות מאוד. היא הרציונאלית והרצינית ואני המעופפת כך שאנחנו מעניקות השראה זו לזו".

איפה את משערת שהיית היום אם לא היית הופכת לכוכבת?

 "מי יודע. הייתי תלמידה מצטיינת וניגנתי בסקסופון אבל לא חשבתי שאלה אפשרויות ממשיות עבורי. עבדתי כמלצרית לצד אימא שלי, ואחר כך כמדריכה בחדר כושר. כל עניין הסלבריטאיות נראה לי שייך לעולם של אנשים אחרים. זה לא היה חלום שלי, אם כי אהבתי תמיד להופיע. רציתי להיות על הבמה, בתיאטרון, במקום שמקבלים בו תשומת לב. בעתיד הקרוב תהיה לי הזדמנות אמתית להגשים את החלום הזה. הציעו לי תפקיד ראשי ב"שיקגו" בברודווי. אני עדיין מנסה להאמין שאני מתאימה לזה ולהרגיש נוח. אני משחקת עם החומרים האלה ומנסה להרגיש בתוכם בנוח".

ההצלחה הראשונית שלך ב"משמר המפרץ" הפתיעה אותך?

"אף אחד מאתנו לא הבין אז כמה אנחנו מצליחים. בעיננו זאת הייתה הזדמנות נהדרת לבלות בחוף הים, לרוץ, לשחק עם הכלבים שלנו… "

 מתי בפעם הראשונה הבנת שאת אישה יפה?

 "אני בכלל לא חושבת שאני יפה. ההצלחה שלי נובעת בעיקר מכך שיש לי אישיות תוססת, מזה שאני משוחררת, מין נפש חופשיה שמעזה לעשות דברים, לא מזה שמתעלפים מהמראה שלי".

 יכול להיות שהגישה הזו תציל אותך בעתיד מהדיכאון שתוקף כל כך הרבה כוכבות מזדקנות…

 "זה בדיוק העניין! היפהפיות המהממות באמת נכנסות לדכדוך נוראי כשהן כבר לא מזהות את עצמן במראה. לי זה לא יקרה. אני כבר מחכה לתקופה שבה אהיה אישה זקנה, עם כובע קש ענק ושומות על האף. דיוויד לה שאפל הבטיח לי שכשאגיע לגיל המתאים הוא ייקח אותי להוואי, ושם נפתח דוכן פירות ונמכור פפאיה."

ומה תעשי כשתגמר עונת הפפאיה?

 "אני בטוחה שתמיד אעשה משהו כייפי. אני חולמת למשל להשתתף בסרט בוליוודי, את יודעת, עם מוזיקה הודית והמון ריקודים. ואני אכתוב. גם היום אני כותבת, בעיקר שירה. החברים שלי אומרים שהגיע זמן שאפרסם את השירים שלי, אבל אני מתלבטת. רובם כל כך רומנטיים שזה נורא…

פמלה וידידה

***שיחתנו פורסמה בלאישה

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שולמית אפפל  On יולי 4, 2011 at 11:15 am

    את המענה לשאלותיך, יקירתי
    פמלה הוציאה לי ממש מהפה….

  • אלון  On יולי 4, 2011 at 6:44 pm

    מי תאר לעצמו שפמלה אנדרסון היא יצור תבוני?…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: