ובסוף הם לא התחתנו

1980 הייתה השנה שבה ארה"ב הכריזה חרם על אולימפיאדת מוסקבה, סעודיה הוציאה להורג 63 איש בגלל התפרעויות במסגד במכה, הסרט "האחים בלוז" הוקרן לראשונה בקולנוע וספר ילדים קטן עם איורים נהדרים ראה אור כשבעמוד האחרון שלו מתנוססת השורה החתרנית "ובסוף הם לא התחתנו". "הנסיכה שלבשה שקית נייר" , אגדה מהפכנית לילדים נמכר מאז במיליוני עותקים, תורגם לעשרות שפות ושימש מודל להרבה מאוד ילדות שעד לספר הזה איש לא סיפר להן שהן יכולות להיות אמיצות ובטוחות בעצמן, לנצח דרקונים ולתכנן לעצמן חיים גם בלי נסיך.

בימים אלה רואה אור (ב"ידיעות ספרים") תרגום מחודש של "הנסיכה שלבשה שקית נייר". רוברט מאנץ' כתב, מייקל מרצ'נקו אייר. העלילה היא היפוך כמעט מלא של סיפורי אגדה קלאסיים: הנסיך והנסיכה עומדים להתחתן ואת הרגע המאושר מחרב דרקון, שיורק אש ובולע חתונה שלמה. אלא שכאן הדרקון חוטף את הנסיך, והנסיכה המסורה והאוהבת יוצת לדרך על מנת להציל אותו. משום ששמלת הכלה שלה נהרסה במתקפת האש, היא לובשת שקית נייר חומה ומשום שהיא אישה, היא לא מנסה להרוג את הדרקון אלא רותמת את היוהרה הטבעית, שהמפלצת מטבעה ניחנה בה, ומביאה לכך שהדרקון מתיש את עצמו וכל שנותר לה הוא לדלג מעליו אל תוך המערה ולשחרר את הנסיך משביו. זה מצדו מתגלה כילדותי, נרקיסיסטי, כפוי טובה ומפונק עד בחילה כשהוא נוזף בה על כך שהיא מוזנחת ולא נראית כמו נסיכה אמתית. הנסיכה, אליזבת, במקום לעשות מה שדורות של נשות פרברים נשואות עשו לפניה, כלומר להשתכר, לאכול עד קהות חושים או להתמכר לקניות, פשוט מעיפה אותו, כאילו גם בארמון שלה הרדיו היה פתוח על התוכנית של ורדה רזיאל.

הרעיון שלנשים יש אפשרות לחיים מצוינים גם בלי שיבוא הנסיך שיציל אותן, יעיר אותן או סתם יאפשר להן קיום באמצעות התואר "אשתו של" כמעט לא קיים באגדות, ויותר מזה – ספרות הילדים, שהיא אחד הקולות הבולטים בשילוב הצאצאים שלנו בחברה, גם כמעט לא גילתה לנו שבנות יכולות להיות הרפתקניות, נועזות, חכמות, אמיצות. גם אחרי שבמאה העשרים ספרות הילדים השתחררה מהצורך לחנך את הדור הבא להיות צייתן, שקט וכנוע ונולדו גיבורים צעירים שהעזו למתוח ביקורת על עולם המבוגרים ולקחת את העניינים לידיים, הבנות היו תמיד העזר כנגדם, יפות, נוגות, מסורות ומוכנות להקריב את עצמן לטובת הגיבור או האגו שלו. כך בחסמב"ה, כך בספרי חבורות הילדים של אניד בלייטון (ג'ורג' שלה, מהחמישייה הסודית, הייתה ילדה מנהיגה, אבל זה עלה לה במחיר אובדן כל סממן נשי, כולל הסיומת של שמה, והפיכתה למין בן), ואפילו בסדרת הארי פוטר: הרמיוני היא דמות חכמה מאוד, אבל שקולה, צנועה ואין בה שמץ ולו זעיר של פורענות.

ביום ההולדת ה – 25 של "הנסיכה שלבשה שקית נייר", כשהודפסה מהדורה מיוחדת של הספר שכללה סיפורים של נשים מכל העולם שהושפעו ממנו, רוברט מאנץ' כבר לא היה לבד. על המדף שלידו כבר ישבו לא מעט ספרי ילדים שבהן אפשר למצוא ילדות שחיות את חייהן בלי לחכות לאישור מאף אחד. ב"רשימות קריאה בלי נסיכות" שמופיעות בהמון בלוגים של אימהות פמיניסטיות, מככבת "הנסיכה חוכמולוגה" של בבט קול (שתורגמה לעברית בהוצאת כנרת זמורה ביתן), הנסיכה שלא רוצה להתחתן כי טוב לה לרכוב על אופנוע או לשבת בחדרה ולקרוא ספרים ולגדל המון חיות פרא, כולל דרקון מחמד (ספר שהיו לו אר כך המשכים מסעירים לא פחות); לידה יושבת בילבי של אסטריד לינדגרן, הוותיקה מדור המייסדות, שהצליחה איכשהו להגיע אלינו בספרים ובסדרת טלוויזיה ובסרט המסכת "הילדה הרעה" ולומר בקול שגם ילדות יכולות לגדל סוסים וקופים ולהיות חזקות נורא ולחיות לבד; וחבורה גדולה שטרם תורגמה לעברית: הארייט הבלשית, גיבורת ספרי ההרפתקאות של לואיז פיציו, אמנדה בת השמונה שרוצה להגיע לבית הלבן ולנהל את המדינה, ב"תקראו לי גברתי הנשיאה" של סו פאייט; שודדת הים של קורנליה פונקה, שבה מולי הקטנה נחטפת על ידי פיראטים, ואימא שלה בעלת השם הנפלא ברטה ברברוס יוצאת להציל אותה, מכניעה את כולם ומכריחה את השודדים הנאלחים לצחצח לה את הנעליים 14 פעמים בשבוע ואפילו כלבה קטנה אחת, שיודעת משהו על הגבולות הלא ברורים של המגדר, בספר הילדים הנפלא PUGDOG  מאת אנדריאה או-רן, כלבה שבעליה חושב בטעות שהיא כלב וכשהוא מגלה שהיא נקבה מנסה ללמד אותה איך היא צריכה להתנהג ולהיראות.

אפילו בארץ ראתה אור "אגדה חדשה" של גיל הראבן (עם עובד, 1994, איורים נפלאים של איציק רנרט) שבה הנסיכה רוזמרין נדהמת לשמוע שאביה הבטיח את ידה כפרס לנסיך שיהרוג את הדרקון המאיים על הממלכה, ויוצאת לצוד אותו בעצמה. היא מגלה נסיכים שלא רוצים להילחם ודרקון שלא אוהב להפחיד בני אדם ובקיצור את מה שהפמיניזם מנסה לומר לנו כבר עשרות שנים, שאם נתנער מתפקידי המגדר הקלאסיים שאנחנו כופים על עצמנו, נוכל לשאוף למימוש עצמי אמתי. כולנו: נסיכות, נסיכים ודרקונים.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גליה  On מאי 7, 2012 at 10:26 pm

    מפמיניסטית ופנטסטית יוצאת פמיטסטית!

  • David Palma  On מאי 8, 2012 at 6:05 am

    אהבתי מאוד את הפוסט המקסים הזה תודה

  • מרית בן ישראל  On מאי 8, 2012 at 8:31 am

    איזה יופי של רשימה! ושתי תוספות מלבבות: "גאוין האביר והגבירה המגעילה" של סלינה הייסטינגס שיצא בעברית עם איורים פסאודו ימי ביניימיים מושקעים, ועונה על השאלה הטריקית מה הנשים רוצות יותר מכל?
    ו"מסוחרר מרוב שוטים" שלא תורגם וחבל, על נסיכה שרוצה להיות שוטה חצר, אבל בארץ הזאת, כמו שמסבירה לה אמה, רק בנים גדלים להיות שוטים… יום אחד שוטה החצר בורח ללמוד רפואה או משהו, והמלך עורך אודישן לתפקיד…

    • דפנה לוי  On מאי 8, 2012 at 8:58 am

      מי כתב או איך קוראים במקור למסוחרר מרוב שוטים?
      לא נכנסתי לזה ברשימה, אבל באמת, כמה ספרים בילדות הכינו אותנו לתפקיד המכילות, התומכות, המנחמות ואלה שדוחקות כל הזמן את רצונותיהן לטובת טיפול באחרים. א-ל-ו-ה-י-ם…

  • מרית בן ישראל  On מאי 8, 2012 at 9:53 am

    מה שיפה (והפנאטים, שאין חלקי עמהם, יגידו – בעייתי) במסוחרר, זה שמימוש התשוקה החתרנית של הנסיכה הוא שמנחם בסופו של דבר את אביה המעורער מאובדן השוטה שלו.
    http://www.amazon.com/Dizzy-Fools-Miller-tharlet/dp/0887080049
    תמונה של הספר מצאתי רק בתרגום לגרמנית, שם הוא נקרא השוטה הטוב ביותר

    ואגב יותם שווימר היה בקורתי יותר בקשר לפמיניזם של שקית הנייר http://ha-pinkas.co.il/?p=8702

    • דפנה לוי  On מאי 8, 2012 at 10:00 am

      קראתי את הנסיכה לפני שנים… ולא מפתיע אותי שגבר לא שמע את תרועת החצוצרות האדירה שעלתה ממנו….

  • מרית בן ישראל  On מאי 8, 2012 at 9:55 am

    שמתי לינק והוא הפך לפרסומת! מתנגדת בתוקף לכישופים כאלה.

  • דפנה לוי  On מאי 8, 2012 at 9:57 am

    אולי בכל זאת…. רק את השם במקור?…

  • מרית בן ישראל  On מאי 8, 2012 at 9:59 am

    אז הנה התגובה שלי בלי הפרסומת:
    Dizzy from Fools זה שם הספר באנגלית. ומה שיפה בו (והפנאטים, שאין חלקי עמהם, אולי יגידו בעייתי), זה שמימוש התשוקה החתרנית של הנסיכה הוא שמנחם בסופו של דבר את אביה המעורער מאובדן השוטה שלו.
    תמונה של הספר מצאתי רק בתרגום לגרמנית, שם הוא נקרא "השוטה הטוב ביותר".

    ואגב יותם שווימר היה בקורתי יותר בקשר לפמיניזם של שקית הנייר
    http://ha-pinkas.co.il/?p=8702

  • galithatan  On מאי 12, 2012 at 7:47 pm

    חבל שאין עוד כמה אגדות כאלה. משום מה האגדה הקבועה מנצחת תמיד, ומשאירה הרבה בנות מתוסכלות כי הן במרדף כדי להגשים את החלום הקולקטיבי, בלי לעצור ולחשוב רגע שאולי יש עוד כמה תסריטים אפשריים.

  • ioram  On יוני 1, 2012 at 10:06 pm

    מקסים, דפנה, כתמיד, מקסים. ועדיין נדרש.

    ד"ש מאיש יחף

  • David  On יולי 7, 2012 at 10:08 pm

    נשמע כמו עוד ספר מצוין למדף "כשיגדלו עוד קצת" עבור הבנות שלי

  • איריס  On יולי 14, 2012 at 4:21 pm

    דפנה שלום, רציתי לשאול: האם העדר ילד עם בן זוג לא מקצר את מערכת היחסים בין הזוג ? לא שבהכרח היא שורדת לנצח ובכל זאת ? ומה עם משמעות לחיים ? הרי מגיל מסויים הכל די חוזר על עצמו חוץ מלאהוב ולטפח את הילד / נכד שלך ?
    איריס. בת 45 . כבר לא תהיה אמא.

    • דפנה לוי  On יולי 23, 2012 at 3:38 pm

      לא יודעת מה לענות לך איריס, משום שאני לא מומחית לזוגיות ולא למשמעות החיים. הבחירה האישית שלי משמחת אותי, אבל אולי לא מתאימה לאחרות. מה שניסיתי לומר בפסוט הזה ובפוסטים אחרים שהמחיר כשבוחרים לחיות על פי ציפיותיהם של אחרים עלול להיות יקר מאוד.

  • שמלת כלה צנועה  On יולי 23, 2012 at 2:55 pm

    פסוט מדהים ומושקע , זו פעם ראשונה שאני נתקלת באתר שלך ואני חושבת שאני הולכת להוסיף אותו אל רשימת הקריאה היומית שלי :).
    תודה רבה לך

  • יותם  On נובמבר 30, 2012 at 4:14 pm

    בשורה משמחת: "הרייט המרגלת" תורגם בזמנו לעברית בהוצאת מרגנית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: