הגולשת חוקרת – מקבץ שני

עוד אייטמים מעניינים מהטור "הגולשת חוקרת" – טור על פמיניזם באינטרנט שאני כותבת כבר מספר חודשים בשבועון "לאשה".

 

 

  • "הקול השקוף" הוא חקר חדש שמתפרסם החודש ביוזמה של "אישה לאישה" המרכז הפמיניסטי בחיפה, והוא עוסק באפליה הכפולה שחוות נשים עם מוגבלויות, בשל היותן נשים ובשל היותן מוגבלות. המחקר שהוצג לראשונה בכנס של "אישה לאישה" בראשית החודש (6 באפריל) משמיע את קולן של נשים שכמעט לא נשמעות בשיח הציבורי הישראלי, אבל מתמודדות בקשיים עוד יותר גדולים מכולן עם שאלת העצמאות הכלכלית, הנראות הציבורית, דימוי הגוף והביטחון האישי. המחקר שנערך בשיתוף אוניברסיטת חיפה על ידי דליה ד"ר דליה זק"ש וחדווה אייל נולד מצביע בין השאר על צורך לעודד מפגש ושיח פתוח בין נשים עם מגבלות ונשים ללא מוגבלות על מנת לכלול את הראשונות בסדר היום הפמיניסטי. אחת הסוגיות המשמעותיות במחקר, סוגיית הבטחון האישי, חושפת נתונים לפיהן נשים עם מוגבלות חשות יותר חרדה, מתח וחוסר ביטחון, הן חוות כוח פיזי המופעל נגדן גם בתוך משפחתן, השפלה, ניצול מיני וחוסר יציבות בהכנסות, בנוסף הן נאלצות להתמודד עם סטריאוטיפים הקובעים כי הן מסוגלות לפחות מנשים אחרות. את המחקר במלואו ניתן להוריד כאן: http://tinyurl.com/nyq8ak4

 

  • לפני הלינק הבא חשוב להצהיר: אתן לא חייבות להגיע לאורגזמה. זה יכול להיות כיף גדול, אבל רק למי שרוצה, כי לפעמים נדמה שעם החופש המיני הנשי הגיעה רשימת מטלות וחובות שהיא דכאנית לא פחות מרשימת המגבלות והאיסורים שקדמו לה. זהו, עכשיו אפשר לעבור ללינק של המגזין המקוון TechSlut, שעוסק במיני עניינים של תרבות עכשווית, החל מאפליקציה של שעון מעורר שמפיצה (בתוספת מכשיר מתאים) ריח בייקון מטוגן, דרך כתבה על אמנים שמפזרים יצירות אמנות ברחובות תל אביב ועד למדריך האורגזמות. הכותבת, רונה בר, מספרת שעבדה שש שנים כמדריכה מינית ופגשה אלפי נשים שרצו להגיע לאורגזמה אבל חששו מדימוי של נימפומניות או טורפות או מיני כינויים אחרים שמצמידים לנשים שחוות מיניות עזה. המדריך שלה כולל הסברים אנטומיים והדרכה מפורטת: http://tinyurl.com/karhapf

 

 

  • יוקו שימוזו היא מאיירת יפנית שחיה ויוצרת בניו יורק. לאחרונה היא נבחרה במולדתה כאחת ממאה המשפיעות הגדולות על התרבות העולמית, ולא רק משום שהיא מלמדת בבית הספר הנחשב "סקול אוף ויז'ואל ארטס" אלא משום שהספרים שלה, רומנים גראפיים ואיורים לילדים ולמבוגרים, מציעים מבט חתרני אלטרנטיבי על המציאות, שלא מנע מגאפ להזמין ממנה יצירות להדפסה על טי שירטס, פפסי עיטרה באיורים שלה פחיות משקה, מיקרוסופט, ויזה ואם טי וי השתמשו בהן במודעות וכתבי עת נכבדים כמו הרולינג סטון, טיים, ניו יורק טיימז, הניו יורקר מפרסמים אותן בקביעות. אחד הפרויקט האחרונים שלה הוא בעצם אוסף של עבודות שנוצרו במהלך השנים, אוסף של גיבורות על אסיאתיות – נשים חזקות, דומיננטיות, מרשימות, שמסוגלות להציל את העולם בשעת הצורך, למרות שכולן מרמזות לציור היפני המסורתי, אבל בוקעות ממנו בתנופה. התערוכה זמינה אונליין: http://www.behance.net/gallery/Asian-Super-girls/5404719

 

Yuko-Shimizu-1

 

  • "בין סיום ההתעללות המינית בגופי ובנפשי לבין הגילוי המלא על האלימות שהופעלה נגדי, עברו 12 שנים ארוכות עד אין קץ, כך שממילא לא יכולתי לתבוע משפטית את האב שאנס אותי" – כך כותבת דורית אברמוביץ, יועצת תקשורת ופעילה חברתית ואחת ממובילות הקמפיין הסוער ברשת נגד ביטול ההתיישנות על עבירות מין. היא ושותפיה לקמפיין תובעים את האפשרות לתבוע לדין עברייני מין בכל עת, מתוך הבנה שלפגיעה מינית ישנן השלכות שלא ניתן להחלים מהן כי נשים וגברים שנפגעו מינית שומרים על כך בסוד, מתקשים מאוד לדווח ולעתים רחוקות בלבד מתלוננים במשטרה משום שהחברה עדיין מייחסת להם שותפות ומביטה בהם בהאשמה ובושה.

אברמוביץ עצמה כתבה, סיפרה והתראיינה לא מעט על הפגיעה שעברה – גילוי עריות, ובימים אלה היא מנסה להוביל תנועה שתייצר על הכנסת לחץ שיביא לשינוי החוק, ויאפשר להתלונן נגד עברייני מין גם כעבור שנים ארוכות. "אנחנו נולדות אל ממסד שמחבק לרוב את השתיקה", נאמר בעמוד הפייסבוק של הקמפיין (http://tinyurl.com/oe8l6ub)., שבו רבות משתפות באומץ בקשיים העצומים להפר את השתיקה. לדבריהן, נפגעות תקיפה מינית רבות מסוגלות להתלונן רק אחרי גיל 40 או 50, ומאחר שלעתים קרובות מדובר במקרים שהתרחשו בתוך המשפחה, בילדותן (אחת מכל 7 נשים בארץ נפגעת גילוי עריות), החוק לא מאפשר להן להתלונן והתוקף ממשיך את חייו חופשי מבלי להיענש.  חברות הכנסת מיכל רוזין ומרב מיכאלי כבר הגישו בקשות לביטול ההתיישבות על פשעי גילוי עריות, ובימים אלה מוגשת לשרת המשפטים פנייה ישירה בתמיכת העוקבות אחרי הקמפיין, בתקווה להביא למודעות לכך שהזיכרון הטראומטי הנלווה לפגיעה מינית אינו מאפשר תלונות במסגרת הזמן המצומצמת שמאפשר החוק הנוכחי, ולהכרה בכך ששינוי החוק עשוי לשנות את חייהן של מאות אלפי נשים.

 

 

 

 

  • הנה עוד הזדמנות לבדוק עד כמה אנחנו שבויים בדגם האחד, הקבוע, הברור של "המראה הנשי". פרויקט "מונוקיני 2.0", קורא תגר על הגדרות היופי הנשי המקובעות, באמצעות שורה של בגדי ים המעוצבים במיוחד לנשים שעברו כריתת שד.

אלינה הלסטונן מפינלנד, הוגת הרעיון, לא התקשתה לגייס דוגמניות, שכולן עברו כריתת שד בגלל מחלת הסרטן. המספר ההולך ועולה של נשים בעלות שד אחד בלבד, או כאלה שעברו כריתה כפולה, הפך את החיפוש אחר אלה שיעזו להצטלם כך לפשוט יותר, ואת הדרישה לבגדי ים מתאימים, לגדולה בהתאם. היא עצמה עברה כריתת שד לפני שנים מספר, ומעידה כי לא הצליחה למצוא בגד ים שיתאים לה ויאפשר לה לשחות בחופשיות ויתאים לגופה בצורתו החדשה.

הלטונן אומרת שהיא הופתעה לשמוע נשים שעברו כריתת שד והמתינו לשחזור מתארות את מצבן ב"חצי אישה"  או כמי "שהטיפול בהן לא הושלם". "אני בעד שמי שרוצה לעבור שחזור תעשה זאת, ואני יודעת ששדיים הם סמל רב עוצמה לנשיות ומיניות, אבל אני גם חושבת שמושגי היופי, הבריאות והנורמליות שלנו מקובעים מדי. אני מרגישה אישה שלמה ובריאה גם בלי שד. העובדה שיש לי פחות עור, שומן ובלוטות לא מקטינה את הנשיות שלי, ואני אפילו חושבת שהצלקת שלי יפה. היא מזכירה לי שקיבלתי הזדמנות שנייה לחזור לחיים".

"אני מודעת למראה החריג שלי", אומרת הלטונן. "אני מקבלת תזכורת בכל פעם שאני מתפשטת בנוכחות אנשים, בבריכה למשל. נועצים בי עיניים – וזה בגלל שאנחנו לא רואים נשים כרותות שד בשום מקום. זה די מפתיע. בכל שנה נוספות כמעט שני מיליון נשים כאלה בעולם, אבל הן נחבאות מהעין".

כדי לא להתחבא, הלטונן גייסה מעצבים ומעצבות שתכננו את הליין המרהיב הזה של "מוניקיני 2.0" – ליין שחושף את "המקום הריק". לדברי הלטונן – אם אין שם שד, אין כבר מה להסתיר,  נכון?

צילומי הדגמים מוצגים במוזיאון לצילום בהלניסיקי, פנלנד, עד ראשית ספטמבר,ואז ינדדו לשבדיה ולנורווגיה. הם מוצגים גם באתר : http://monokini2.com ובמסגרת גיוס ממון-המון המתקיים ברשת בימים אלה: http://tinyurl.com/pswf8v7

Elina (1)

 

Milsse_monokini2

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • galithatan  On אוקטובר 27, 2014 at 12:22 am

    נראה שכיף ומרתק לעשות את המדור הזה 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: