תניחו רגע את הספקולום ותקשיבו לנו

ניצן פינקו, היא ולא אחרת.

ניצן פינקו נתקלה בזה יותר מפעם אחת. כשהתלוננה בבדיקה גניקולוגית על כאבים עזים בזמן המחזור, הרופא אמר לה שזה יעבור כשתיכנס להיריון. "וכשאמרתי שאני בכלל לא רוצה ללדת, הוא אמר לי שעכשיו הכול ברור ושהבעיה שלי היא לא גופנית אלא נפשית".  השבוע סערה הרשת בעקבות יוזמה של פינקו בקבוצת פייסבוק פמיניסטית סגורה – הזמנה לנסח מכתב שנועד להציג בפני רופאי נשים את נקודת המבט של המטופלות ולהגדיר כללי התנהגות ברורים, ובעיקר כללים הקובעים כיצד לא לנהוג בנשים המגיעות למרפאה. הפוסט המקורי שבו עלתה ההצעה זכה בתוך שעות למאות שיתופים ולאינספור תגובות, והמסמך – שנכתב ברשת תוך שיתוף פעולה של נשים מכל הגילים, האזורים והמקצועות – הולך ומתגבש.

ניצן פינקו, שיזמה את "המכתב לגניקולוגים", היא שדרנית ב"רדיו הקצה" ועוסקת ביחסי ציבור ותוכן ברשתות חברתיות. "באחת הקבוצות הפמיניסטיות בפייסבוק שבהן אני חברה מישהי שיתפה בחוויה מאוד לא נעימה שעברה אצל גניקולוג", מספרת פינקו, "היא רצתה לקבל תמיכה. הקבוצות האלה הן המקום היחיד שבו נשים מעזות לדבר, למרות שכולן חוות את זה. רובנו מתביישות לספר על זה אפילו לאנשים הקרובים בחיים שלנו, כי אנחנו משוכנעות שאנחנו אשמות, שעשינו משהו לא בסדר ובעיקר, כי אנחנו משוכנעות שאי אפשר לשנות את זה. זה מתסכל נורא. נתקלתי בהרבה מקרים כאלה, אבל הפעם זה הרתיח אותי והחלטתי לעשות מעשה".

פינקו, בת 28, חושבת שנשים רבות רואות ברופאים סוג של אנשים כל יכולים, מקור ידע וסמכות, וחוששות לבקש אפילו התחשבות פשוטה. כתוצאה מזה, גם במקרים יומיומיים שבהן הן אינן מוטרדות מינית, חוויית הביקור אצל רופא, ובעיקר אצל גניקולוגים, מאוד לא נעימה. "כולנו נתקלנו ברופאים שמתייחסים בגסות, מסרבים לתת הסברים, לא עונים לשאלות. הם לא אנשים רעים ורובם פשוט שחוקים ואין להם כוח לדבר עם כל מטופלת, אבל התוצאה היא שנשים נזקקות לשירות הזה, ומרגישות מצוקה גדולה".

היוזמה של פינקו לא נולדה רק מהזדהות ערטילאית שלה עם דברים שקראה ברשת. היא עצמה, כך היא מספרת, סובלת ממחלה שהצריכה אותה לבקר פעמים רבות במרפאה גניקולוגית, והיא למדה על בשרה איזו חוויה לא נעימה זו יכולה להיות. פינקו סובלת מאנדומטריוזיס, מחלה שבה תאים של רירית הרחם נודדים לאזורים שונים בגוף, וכתוצאה סובלת מכאבים עזים, בעיקר בזמן הווסת. "זאת מחלה נפוצה", היא אומרת, "אבל נשים לא מודעות לה, כי רוב הרופאים לא מספרים להן אלא אומרים להן שהן מפונקות, שלכולן כואב בזמן המחזור, במקום לפתור את זה בטיפול מתאים או תרופות. לי עצמי לקח המון זמן ועברתי הרבה טראומות עד שמצאתי את הרופאים האכפתיים והרגישים שאצלם אני מטופלת היום".

בפורום של נשים הסובלות מאותה מחלה, פינקו נחשפה לסיפורים על אלימות מילולית ואלימות גופנית מצד רופאים, על מידע מוטעה שהוביל חולות לעבור ניתוחים שלא לצורך ועל הפחדה מצד הרופאים. "הסיפורים האלה עולים לרשת בתדירות יומית", היא מסבירה, "והנושא הזה בער בי כבר הרבה זמן. החלטתי שצריך לעשות משהו, כי זה לא הגיוני שהמצב יימשך. פעם חשבנו שהטרדות מיניות בעבודה זה משהו שאין ברירה אלא להשלים אתו, ומסתבר שלא, אז אני בטוחה שגם את היחסים עם הרופאים אפשר לשנות".

פינקו, ביחד עם רוני גרוס, שגם היא חברה בקבוצה הפמיניסטית, הציעו לנשים להצטרף ולערוך ביחד אתן את המסמך ולספר מה הן רוצות לשנות. "רצינו לשמוע קולות של נשים שאנחנו לא מכירות, נשים מרקע אחר עם חוויות שונות. התברר שיש נשים שאיבדו לגמרי את האמון בממסד הרפואי, שהחוויות שלהן אצל גניקולוגים היו כל כך שליליות, שהן מעדיפות לא לקבל טיפול, נשים שנמצאות בפוסט טראומה, מלאות כעס, כי הן מרגישות לא בטוחות במקום שבו הרופא אמור היה לדאוג לביטחונן".

לקח לפינקו זמן עד שהעזה להציץ שוב במסמך, שהלך והתגבש וקיבל עוד ועוד תוספות מנשים שחלקו עם אחרות ברשת את החוויות הכי אינטימיות של חייהן. היא חששה מהצפה רגשית, ולמען האמת, לא הופתעה לגלות שהיא מכירה ממקור ראשון הרבה מהעלבונות והקשיים שהוזכרו שם. "החל מרופאים ששואלים שאלות מביכות על החיים האישיים, דרך כאלה שלא מספקים לך חלוק ואת צריכה להסתובב בחדר ערומה או אפילו לא נועלים את הדלת ואנשים אחרים נכנסים פתאום באמצע בדיקה", היא מסבירה.

את חושבת שתהיה מצד הממסד הרפואי נכונות להקשיב לכן?

"אני בטוחה שמרבית הרופאים הם אנשים שרוצים לעזור למטופלות שלהן ויהיו פתוחים לשמוע אותן. חלק מהמגיבות לפוסט שלי היו רופאות נשים, גניקולוגיות, שייעצו לנו איך להתנסח כדי לא להישמע תוקפניות וכדי שיקשיבו לנו. אנחנו לא רוצות להכתיב לרופאים איך לבצע את עבודתם, אלא לעורר את המודעות שלהם לבעיה מושתקת. עצם העובדה שנשים מוכנות להיכנס לדיאלוג עם רופאים ולהסביר להם איך להפוך את הבדיקה למקום בטוח, ממלאת אותי באופטימיות".

באיזה אופן אתן מתכוונות להביא את המסמך הסופי לידיעת הרופאים?

"עוד לא החלטנו. הרעיון המקורי היה לשכפל ולהניח במרפאות, אבל יתכן שנבחר להפיץ את המכתב בדרך ממוחשבת. המסמך – שיש כוונה לתרגם אותו לשלל שפות כדי להנגיש אותו לאוכלוסיות שונות בארץ – הוא רק התחלה, צעד ראשון, שאחריו אולי יבואו קבוצות דיון, מפגשים בין מטופלות לרופאים, כל צעד שיביא אותנו לשינוי שאנחנו מנסות לחולל".

 

מתוך המכתב ההולך ומתגבש בימים אלה:

 

  • אל תחלקו ציונים לגוף שלנו. בדיקה רפואית אמורה להיות מקצועית ואין בה מקום להערות על משקל או מראה. חשוב לציין: אין מקום גם להערות חיוביות. (למשל: "הפות שלך הוא הכי יפה שראיתי").
  • בדיקה גניקולוגית אינה ייעוץ פסיכולוגי. אנא הימנעו מלהעביר ביקורת על בחירותיה של המטופלת בכל הנוגע לחיי המין, להופעתה החיצונית, לרצונה בילדים או רצונה שלא ללדת.
  • אל תשתמשו בדימויים שאינם מכבדים. תארו בפנינו את תפקוד האיברים ואת הבדיקה בצורה עניינית, בלי מטאפורות שאינן קשורות לעניין.
  • אל תישענו עלינו, אנחנו לא רהיט או מדף.
  • אל תלטפו אותנו כדי להרגיע אותנו, גם לא בנחמדות. לא תמיד נעים לנו להעיר לכם על כך.
  • כבדו אותנו גם אם אנחנו באות אליכן עם בעיה שאינה בתחום הטיפול שלכם, ואם יש צורך הפנו אותנו לאיש מקצוע מטעים (פסיכולוג, סקסולוג).
  • כשאומרים לנו "תרפי!" בחוסר סבלנות, קשה לנו עוד יותר להרפות. זה לא מרגיע. כדי להרגיע, הרופא צריך להתעניין אם הכול בסדר, אם כואב, אם אפשר להמשיך.
  • קחו בחשבון שלפעמים לא נעים לנו להגיד שכואב. התעניינו.
  • אל תניחו שאנחנו יודעות. ספקו לנו את כל המידע על מחלות וטיפולים, תנו לנו אופציות, אל תשמרו את הידע אצלכם.
  • היו פתוחים לענות על שאלות ואל תכעסו על כך שאנחנו שואלות. זכותנו לקרוא מידע באינטרנט ותפקידכם להתייחס לשאלות שלנו ברצינות. אנחנו בעלות הגוף שהגיע לטיפול, וצריכות להיות שותפות פעילות ומשמעותיות בכל שלב.
  • הסבירו לנו לפני כל בדיקה מה עומד לקרות ובקשו רשות. אל תפתיעו אותנו בבדיקה פולשנית.
  • אם מטופלת מעדיפה לא לענות על שאלה, על תלחצו עליה. יתכן שהיא חוותה אונס, יתכן שהיא לא יודעת אם היא בתולה.
  • אל תשאלו על נטיות מיניות. התמקדו בפרקטיקות מיניות. אל תניחו מראש שאתם יודעים עם מי היא מקיימת יחסי מין או אפילו אם היא מזדהה כאישה.
  • אל תניחו שהיא מקיימת יחסי מין בכלל, או מעוניינת לקיים יחסי מין.
  • אל תשאלו אותנו שאלות כשאנחנו ממתינות בלי בגדים, או בתחתונים או בלי חולצתה. קל לנו יותר להתרכז בשאלות כשאנחנו לבושות.
  • אל תגידו לנו שאנחנו מדמיינות ושהכול בראש שלנו!

 

ואם אתכן כבר כאן, אז שתדעו:

 

גם עמותת "נשים לגופן", המרכז הפמיניסטי "אישה לאישה" וקרן "בריאה" עוסקים בימים אלה בניסוח של "אמנה גניקולוגית", מכתב פנייה לרופאים, שיתווה את אופן ההתייחסות לנשים ממגזרים שונים בעת ייעוץ, טיפול ובדיקות.

טל תמיר, מנהלת מרכז הידע והפעולה של "נשים לגופן" אומרת כי היוזמה שלהן זכתה לתגובה אוהדת במיוחד מאיגוד הגניקולוגים, ובכנס האחרון של האיגוד בירושלים אף פנו אליהן רופאים רבים והצהירו כי הם מעוניינים לשמוע את המטופלות וישמחו לשתף פעולה על מנת לרכוש כלים לעבודה נעימה ובטוחה.

תמיר אומרת, כי האמנה תתבסס על ראיונות שיערכו ברחבי הארץ עם מאות נשים מקבוצות שבדרך כלל אינן מיוצגות כמו נשים מהקהילה הלהט"בית, נשים שעברו פגיעה מינית, נשים בטיפולי פוריות שבעקבות אינספור טיפולים יש להן תובנות רבות, נשים אתיופיות, ערביות ועוד "רצינו לצאת מהאינטרנט ולהגיע לכל הנשים שלא משמיעות את קולן שם", היא אומרת. במקביל הן מקוות לערוך מפגשים וראיונות עם רופאים ורופאות "על מנת לשמוע מהם מה היה מקל עליהם במפגש עם מטופלות".

 

 

וזה מה שאומרים באיגוד הגניקולוגים:

 

פרופסור איתן לוננפלד מן המרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, העומד בראש האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה, אומר כי יוזמות מהסוג של מכתב הפמיניסטיות שיזמה ניצן פינקו או האמנה שיזמה עמותת נשים לגופן הן בעיניו יוזמות מבורכות, "אנחנו תמיד מוכנים לשמוע כל תלונה או בקשה שמגיעה מצד המטופלות שלנו. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לתת להן את השירות הכי טוב והכי מקצועי שאפשר, ורוצים שחוויית המפגש של נשים עם רופאים ורופאות תהיה חיובית ונעימה ככל האפשר". לדברי פרופ' לוננפלד דלתו תמיד פתוחה לפניות והצעות. "לא את כל הבקשות אנחנו מסוגלים להגשים", הוא אומר, "בעיקר אם מדובר בשינויים שגופים כמו קופות החולים או בתי החולים נדרשים לבצע, ולא הרופאים עצמם, אבל אנחנו שומעים ברצון וגם משתדלים מאוד ליישם כל דבר שיכול לעזור למטופלות שלנו. אנחנו מהצד שלכן".

 

*** הכתבה התפרסמה השבוע בשבועון "לאשה".

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלומית לוי  On מרץ 28, 2017 at 6:06 pm

    האמת אני פשוט מזועזעת לראות שיש מטופלות שחוו כאלה דברים. זה נורא בעיני. ושמחה לראות שיש נשים שקמות נגד זה. כי לא כולן יכולות.

    אז אולי היה לי מזל.
    האם מותר להמליץ פה על רופא? הגיניקולוג שלי שמלווה אותי המון זמן הוא איש עדין ונעים ומתחשב וגם רופא טוב. רופא מכבי ברעננה. לא כתבתי את שמו כי לר בטוחה שזה נכון , כאן, ולא רוצה להסיט את הכובד מהפוסט הכל כך חשוב הזה. (אבל השם שמור עמי…)

  • שרית  On מרץ 29, 2017 at 2:36 pm

    גם אני עברתי זילזול אצל רופאי נשים

    "את בוכה כמו תינוקת"

    "תעברי לרופא אחר פעם אחרונה שאת מגיעה אליי"

    "להזדיין לא כאב לך"

    "אין קשר לזה שיש לך אנדומטריוס ולזה שכואב לך ואז צחוק מזלזל"

    אני עם דלקת מעדיפה לא להיבדק בגלל הכאבים אין לי בעיה לעשות משטח
    "מה את חושבת שבאת בשביל שאני יראה את הגוף שלך"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: