אני מתנצלת מראש, אבל לא יכולתי להתאפק. כמה מאמרים קראתם שנפתחו במשפט "ישבני העולם מתכווצים בפחד". למען האמת בכתבה המקורית כתוב "פי הטבעת", אבל ישבן נשמע לי פחות אגרסיבי למשפט פתיחה של מאמר, אבל אז גברה עלי יד המשמעת הפנימית והחלטתי להיות נאמנה למקור. והמקור הוא ג'ובאני מליני, מומחה לאבטחת מחשבים, שלפני שבוע פרסם בבלוג שלו רשימה על בדיקה שגרתית לכאורה שביצע, אלא שהמכשיר המדובר, הידוע בשם Hush אינו אלא באט-פלג, והוא מיועד לעינוגים אנאליים. ותרשו לי להתפעל מהעובדה שגם לשם כבר הגיעו טכנולוגיות אלחוטיות – במקרה הזה Bluetooth – ועמן האפשרויות להתחבר לרשת, לקיים יחסי מין מכל סוג ועוצמה ממרחק רב או לסנכרן בין הנאות הגוף (רטט) להנאות הנפש (מוזיקה, למשל).
החשוד העיקרי
הבאט-פלאג האמור אינו בודד בשטח. הוא רק אחד מרבים בתחום הקרוי Teledildonics רק שעל פי ג'ובאני מליני, התרחשויות הללו, באזורים הכי רגישים בגופינו, אינן חסינות מפני האקרים, ובכל פעם שאחד המכשירים האלה מופעל יש גם מי שיכול להשתלט עליו מרחוק, לפרוץ לאפליקציה שמפעילה אותו, ולעשות בו כרצונו. לפני שנה, למשל, דיווחו שני האקרים מניו זילנד שפרצו לאתר שאוגר מידע המתקבל מוויברטורים המחוברים לאינטרנט. ההאקרים, Follower ו-goldfisk נברו בקרביים של ויברטור כזה בשם We-Vibe וגילו שהמכשיר מעביר אחת לדקה נתונים של משתמשים כמו מהירות ועוצמת השימוש, חום המכשיר ועוד. היצרנים טענו שמדובר בנתונים שדרושים להם כדי לעקוב אחרי תקינות המכשירים, אך מאחר שהמידע הזה לא ממש שימח את המוני המשתמשים, הם פתחו בפעילות מקוונת שנועד להכריח את החברה לא לאגור מידע על הרגליהם המיניים המקוונים. ראו כאן.
מתוך אופטימיות מולדת, תרשו לי להניח שבעיות האבטחה הללו ייפתרו. החברות שמנסות להמציא מחדש צעצועי מין משקיעות כל כך הרבה מחקר וכסף בפיתוח, ויש לי הרגשה שהאקרים שלא יוכלו (בינתיים) לחדור לחשבונות הבנק שלנו אלא רק למקומות אפלים בהרבה, ישתעממו די מהר.
המדור לאיבוד קרובים 