ארכיון תג: תוכי; עוזי; צבא העם; אקליפטוס; יום הזיכרון; יום העצמאות

רגע אחד לפני אובדן התמימות

יום לפני יום הזיכרון, קיבלה אחת מחברותי פתק מהגננת של בנה, שבו נתבקשה לשלוח לגן תמונות של בני משפחה במדים. מאחר שהבן האמור רק בן שלוש וחצי, ומאחר שבבית שלהם מקפידים מאוד לא לתת לילדים אקדחי צעצוע או כל חפץ אחר שהשימוש הנפוץ בו הוא למטרות הרג והטלת מומים, חברתי החליטה להתעלם מהבקשה ולאפשר לילד שנה נוספת שבו לא יהיה לו מושג שאבא ואמא שירתו בצבא.

אלא שאז חזר הילד מהגן, ובפיו סיפור על ילד אחר שהראה לכולם את "הכיפה של אבא שלו הטייס" (הכומתה, מתברר) ועל המון ילדים שהביאו תמונות של אימהות במדים ובפוזות קרביות. "הבנו שהזנחנו את חינוכו של הילד, והחלטנו מיד להשלים פערים", היא סיפרה לי. היא שלפה מהאלבום תמונה ישנה מהטירונות, שבה היא נראית שעונה, בפוזה הקלאסית, על האקליפטוס של מחנה שמונים, חובקת בידיה תת מקלע עוזי.

"מה יש לאמא ביד?" שאל בקול דידקטי אביו של הילד.

"תמונה", ענה בן השלוש וחצי.

"אבל בתוך התמונה, הנה אמא, ומה היא מחזיקה ביד?"

"מה זה?"

"זה רובה. אתה רואה, אמא מחזיקה רובה".

התשובה שהנפיק הילד גרמה לי עונג עגמומי שבוודאי יביא עמו עוד חיוכים רבים: "ואיך מנגנים בזה?"

לך תסביר לו עכשיו מה זה הדבר הזה