רמפול ובאג המילניום

"הגיע הזמן להעביר אותך למאה ה – 21", אמר לרמפול המזכיר הראשי במשרד עורכי הדין שלו (טוב, אצל האנגלים קוראים לזה צ'יימברס וזה נשמע יותר חשוב) סם בולארד הרכרוכי, תוך שהוא מחייך אליו חיוך מתנשא זעיר, מסוג החיוכים שמעניקות מטפלות בבית אבות לקשישים התשושים שלהן, כשהן מבשרות להם שהגיעה השעה לקחת אותם לשירותים.

כך מתחיל הסיפור הקצר שכתב ג'ון מורטימר לפני שבע שנים, כשהעולם נכנס לעוויתות ופרכוסים אל מול המפלצת המאיימת, "באג המילניום", ורק הוראס רמפול, המקסים בפרקליטי תבל, המשיך להיות רגוע ומכונס בעצמו. שנינותו, התער החד של הגיונו ויכולתו להכניע את הספקן במושבעים אינם תלויים בטכנולוגיה.
שבע השנים שחלפו מאז רק השביחו את הסיפור הקצר הזה, שפורסם בזמנו ב"אינדיפנדט" הבריטי. והנה הזדמנות לומר כמה מילים על ג'ון מורטימר (סיר ג'ון, בשבילנו): הוא היה עו"ד, שעל פי עדותו נהג לקום מוקדם מאוד בבוקר, כדי לכתוב, וכך הספיק להשלים לא פחות מחמישים ספרים, מחזות, תסכיתים לרדיו ותסריטים לטלוויזיה ולקולנוע. המקרים שבהם טיפל בחייו המקצועיים היו מגוונים – ובאחד מהם הגן על זכותם של הסקס פיסטולז לשלב את המלה "קשקוש ביצים" (באנגלית זה "בולוקס" החינני ומלא העזוז) בכותרת תקליטם.
ליאו מקרן, רמפול שלנו, הלך לעולמו בשנת 2002, בן 82, ובלי כל קשר לבאג. למרות אנגליותו השופעת הוא נולד באוסטרליה ולשמחת כולם נשר מלימודיו בקולג' הטכני של סידני, הלך ללמוד משחק ולימים התגלגל לאנגליה, לרויאל שייקספיר קומפני ולמחוזות נוספים שעשו שימוש בפניו רבות ההבעה (עינו השמאלית עשויה זכוכית) וקולו המרטיט. לפני המפץ הגדול – האיחוד המושלם בין מקרן ורמפול – הוא עשה מגוון תפקידים שהבלתי נשכח בהם, לטעמי, היה בסדרה "האסיר" של פטריק מקגוהן. הנה טעימה זעירה משם: