כמעט 33 אלף נשיקות בחמישים שנה

אחת לשלוש שניות נמכר בעולם ספר של "מילס אנד בון", הוצאת הספרים שהתמחתה ברומנים רומנטיים וחוגגת בימים אלה 100 שנה. כמה עובדות שאולי לא ידעתם על פס הייצור של האסקפיזם המשובח:

הנוסחה של מילס אנד בון להכנת רומן רומנטי פשוטה יותר ממתכון להכנת קרעפלעך (אבל מנחמת לא פחות): קחו גיבורה יפת תואר, ענוגה, תמימה ובתולית שאינה יודעת דבר וחצי דבר על העולם,  הכניסו לחייה במפתיע גבר מסוקס אך טוב לב וגבר נוסף, מרושע, המנסה לדרדר אותה לתחתית העמוד.  קפלו פנימה בעדינות נופים מוריקים, אגמים רחבי ידיים וטירות עתיקות, הוסיפו טרגדיה (נפילה מסוס, תאונת רכבות) וזדון (גבר מרושע המאיים לאנוס את הגיבורה; מכשפה קנאית המעמידה פני חברה טובה), תבלו בקורט הלמות לב וסקס מעורפל אך חושני וסיימו בסוף טוב.
 
לפני שתתחילו לכתוב בהתאם למתכון הנ"ל, תדרשו להמציא לגיבורים שלכם שמות מופרכים לא פחות מן העלילה. בזמן שתשבו מול המחשב ותמלמלו "סבסטיאן ווטרפול" או "פלאש מקפירסון" יימכרו ברחבי תבל כמה עשרות אלפי ספרונים שלכולם עלילה צפויה וסוף צפוי, ובכל זאת קוראיהם יניחו אותם בתום הקריאה כשעל פניהם הבעה של סיפוק עמוק. הוצאת מילס אנד בון, הוצאת הספרים הרומנטיים הגדולה בעולם, חוגגת השנה יומולדת מאה. מדי שנה נמכרים לא פחות מ – 35 מיליון כותרים שלה ברחבי תבל (הממוצע הוא ספר בכל שלוש שניות), הם מודפסים ב – 29 שפות ומופצים ב – 109 מדינות. את פס הייצור הזה, שכל כותר בו זוכה לחיי מדף של חודש אחד בלבד (אבל כדי לעמוד בביקוש ההוצאה נאלצת לערוך באותו חודש שני סבבי הפצה) מתחזקים לא פחות מ – 1300 סופרים. אלא סיפקו לקוראיהם בחמישים השנה האחרונות קצת יותר מעשרת אלפים חתונות, שלושים אלף חיבוקים ו35200 נשיקות.
 

עם ההגירה ארצה, העטיפות עברו התאמה לכור ההיתוך שלנו

מה עוד לא נאמר בגנות ספרי הכיס הפופולאריים האלה? הם נוסחתיים, הם קיטשיים, הם לא מתוחכמים עד מבוכה, ו – איך לומר זאת בעדינות – הם רחוקים מלהעצים נשים. ובכל זאת, מאות מיליוני קוראים (ובעיקר קוראות) עטים על כל כותר חדש בסדרה. אורי שלגי, שהוצאת הספרים שלו מוציאה כבר למעלה מארבעים שנה ספר חדש של מילס אנד בון מדי שבוע, אומר כי אם ישנו איחור של יום בשיווק הספרים החדשים לחנויות, ההוצאה מוצפת בטלפונים של קוראות מודאגות.
יש לך ביד להיט גדול?
"אני לא אוהב את המילה להיט. זה מוצר שנמכר בכמות קבועה לאורך כל השנים. בכל ספר יש 208 עמודים וכבר שנים שהמחיר, 68 שקל, לא השתנה. יש לו קהל של קוראות קבועות שאוהבות את זה".
המהדורה העברית נאמנה לגמרי למקור?
"ברור. אם בסוף הספר הגיבורים מתחתנים באנגלית, הם יתחתנו גם בעברית."
 
בימים אלה מתקיימת במנצ'סטר תערוכה של הכריכות המקוריות של ספרי מילס אנד בון מן המאה החולפת. משערים צנועים בשחור לבן, שבהם הסתפקו הגיבורים במבטים מצועפים, עברה ההוצאה לאחרונה לצילומים נועזים של זוגות בביגוד מינמאלי. המהדורה העברית נותרה צנועה כשהייתה.
הכריכות בארץ צנועות יותר מבחו"ל…
אורי שלגי: "עם השנים ההוצאה המקורית נעשתה נועזת יותר, אבל אנחנו החלטנו לא ללכת בקו הזה, כי יש לנו הרבה מאוד קוראות דתיות ומסורתיות. אנחנו לא נראה חיבוקים או נשיקות, אנחנו מפרסמים צילומים של נשים או נערות נחמדות על העטיפה, ואלה כמובן לא בנות ישראל".
הקוראות הנאמנות של שלגי חייבות את התענוגות הכמוסים שלהן לאחד, צ'ארלס בון, מו"ל שהמציא את הממתק האסקפיסטי הזה בימי מלחמת העולם הראשונה. בון לא היה מבטל בקלות כזו את המונח "להיט", משום שהרומאנים שהגה, שכפל והפיץ כבשו מאז את העולם כולו ולאחרונה אף החלו מופצים בהודו. שם יש רוב דווקא לקוראים הגברים. ג'ילי קופר, הסופרת הבריטית האהובה, אמרה בראיון ל"אובזרבר" שהיא משוכנעת שהיא פענחה את סוד הקסם של ספרי מילס אנד בון:"הגברים של היום כל כך כנועים ומושפלים, הם מודאגים וחרדים ומבולבלים, כך שלנו אין ברירה אלא לחפש גיבורים אמיתיים בספרות".
 
קופר אינה היחידה המודה בפה מלא כי היא מכורה לספרות הזו. גם פיי וולדון, שספריה (בין השאר "אישה שטן") ידועים בתחכום ובאמירות פמיניסטיות נוקבות אינה מסתירה את חיבתה למילס אנד בון. בימיה הראשונים של ההוצאה, אגב, כתבו בה בעיקר גברים תחת שמות עט כמו "גבר שמנקה אבק", אבל גם ג'ק לונדון ופי ג'י וודהאוז לקחו חלק במפעל וחתמו בשמם. היום ההוצאה מקבלת לשורותיה בעיקר כותבים צעירים וחדשים, שזו להם התנסות ראשונה בספרות, ואם נדמה לכם שכולם כותבים אותו דבר, תתפלאו לשמוע שהרומאנים הרומנטיים מתחלקים ללא פחות מתריסר סדרות, בהן כאלה העוסקות בתהפוכות לבם של שייחים אקזוטיים ומאהבים לטיניים, עלילות אהבה בין כתלי בית חולים, דרמות בינלאומית ואהבות קטנות של עקרות בית נואשות. למרות שאת מרבית הספרים הללו מחברות נשים, החלוקה המסורתית נשמרת בשינויים קלים מאוד: הנשים עדיין פסיביות מאוד, שבריריות וזקוקות להצלה, בעוד הגברים מנהלים את העולם ומובילים את העלילה. הם גם מובילים את הסקס בספר, והוא על פי רוב מעוצב מכף רגל (שעברה פדיקור קפדני) ועד ראש (המוטה הצידה בעדינות שעה שהיא פושקת את שפתי הדובדבן המושלמות שלה).
 
הספרונים האלה לא נעלמו מן המדפים גם אחרי המצאת אופרות הסבון הטלוויזיוניות, למרות שאלה אמורות היו לספק ביתר הצלחה את התאווה לסיפורים מרגשים, שיש בהם טלטלות רבות ועם זאת ברור מאוד מי טוב, מי רע, את מי ראוי לאהוב ולמי לאחל את הרע מכל. מה הסוד? נדמה לי שמילס אנד בון, בניגוד ליפים, האמיצים ולחסרי המנוח, מספקים את כל ההתרגשות והאדרנלין עם הבטחה אחת ברורה, שכל קוראת יודעת שהיא יכולה לסמוך עליה: הסוף יהיה טוב. גם אם נדמה לגיבורה האומללה שהגבר של חייה נטש אותה, גם אם כל העובדות מצביעות על כך שהוא עשה מעשים נוראיים וכי האהבה אינה עומדת לנצח – ברור כי בעוד כך וכך עמודים הכל יבוא על מקומו בשלום. בעודנו שוקעות בעלילותיהן של נשים יפהפיות אך צנועות, טובות לב אך נחושות ונאמנות לאמת הפנימית המפעמת בהן (החוק מחייב לפחות חמש קלישאות בעמוד) המתאהבות בגברים חסונים, מלאי בטחון עצמי (רצוי מיליארדרים) שיחצו את העולם על מנת להציל אותן מציפורני הרוע – אנחנו יודעות שהאושר בוא יבוא, ושהעולם הבלתי צפוי הזה שמחכה לנו מחוץ לכריכה, יכול להיות, לפחות בדמיון, מושלם.
 
נ.ב. הידעתם… כשסללו בבריטניה את הכביש המהיר 6M, טמנו בתוכו לא פחות משניים וחצי מיליון כרכים של הרומן הרומנטי שנטחנו לעיסה. לנייר יש  – מסתבר – תכונות שמייצבות את האספלט.

נ.ב. 2 הרשימה התפרסמה במוסף הספרים של "לאישה".