אתו הייתי מתחלפת

עוד לפני שידעתי איך קוראים לו, מה בדיוק הוא עושה ואיפה, היה לי ברור שהוא חי את החיים שאני רוצה לעצמי, לפחות בפנטזיה. קוראים לו קווין ריצ'ארדסון, הוא חי בשמורת אריות בדרום אפריקה, ואם להחיל עליו את המשפט אמור לי מי חבריך וגו', הוא כנראה אחד הגברים המופלאים בתבל. קשה לי לזהות איזה פריים בדיוק בסרטו הזה הציף אותי בדמעות (היו הרבה כאלה) אבל אני יודעת למה – כי מדובר באהבה. הוא אוהב אותם – חתולי ענק, צבועים, צ'יטות, פנתרים שחורים, והם אוהבים אותו, מעבר לגבולות שלעתים נדמה שהם בלתי עבירים בין האנושי לחייתי.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • dansessler  ביום אוגוסט 9, 2010 בשעה 9:18 am

    סלייייחה?? חסרה לך אהבה?

  • שרון  ביום אוגוסט 9, 2010 בשעה 10:53 am

    זה החלום? זו הפנטזיה? באמת? לא ראיתי את הסרט, אין לי זמן כרגע, אבל אראה בהמשך. בכל מקרה הפתעת אותי.

  • עידו לם  ביום אוגוסט 9, 2010 בשעה 11:14 am

    אני מתעב חיות וגאה בזה, בכלל אנשים שאוהבים חיות חשודי אצלי בסטייה חמורה, איך אפשר לאהוב חתולים וכלבים אם כול הג'יפה שהם משאירים בבית?

  • עדי בן יעקב  ביום אוגוסט 9, 2010 בשעה 12:12 pm

    בקיצור? נשים אוהבת גברים כוחניים. אתן כמו הפלשתינאים רק כוח מבינות…..

    • דפנה לוי  ביום אוגוסט 9, 2010 בשעה 12:19 pm

      הוא נראה לך כוחני? לי הוא נראה רך כתלתל קצפת בפסגתה של כוסית אספרסו…
      (וחוצמזה, את החיים שלו אני רוצה, לא אותו)

  • עדי בן יעקב  ביום אוגוסט 9, 2010 בשעה 12:27 pm

    יצאת מזה יפה. אני פחדת מאריות יש להם שינים גדולות…
    את החיים שלו? באמת? אני דווקא כל הסירטי טבע הללו (והם נהדרים באמת נהדרים) רק מביא לי חשק לרכוש אולי מסך יותר גדול……
    אני בטוח שאם הייתי נוסע לשם מקסימום ובמקרה הטוב האריה היה עושה עלי קקי….או שסתם היה דוגם אותי לתאבון.

  • עידו לם  ביום אוגוסט 9, 2010 בשעה 12:27 pm

    שווה לך לבדוק דפנה איזה חסכים יש לך שאת מנסה לפצות בטיפול בחיות.

  • G.G  ביום אוגוסט 9, 2010 בשעה 1:50 pm

    You are a specila woman, ich bin Gluecklich Deine Freundin zu sein

  • yaelisrael  ביום אוגוסט 9, 2010 בשעה 2:54 pm

    ראיתי עליו סרט. הוא מדהים. ובאמת הייתי מתחלפת איתו (בעצם, הייתי מוכנה להצטרף אליו….)

  • yaelisrael  ביום אוגוסט 9, 2010 בשעה 3:06 pm

    אה, ואני בעיקר קינאתי נורא, לא בכיתי. פשוט קנאה עזה. ואני מוכנה להתחתן איתו, גם כי הוא שווה, וגם כי אני רוצה שהוא ישדך אותי לנפלאים האלה. אפילו עם שלושת חתולי אני לא זוכה לאהבה הזו, תארי לעצמך.

  • עידו לם  ביום אוגוסט 9, 2010 בשעה 3:27 pm

    איזה שמאלץ נשי, יעל ישראל רגישות מזוייפת איכס.

  • yaelisrael  ביום אוגוסט 9, 2010 בשעה 3:32 pm

    זו לא רגישות, זו אהבה. אהבה פשוטה ביותר. אלמנטרית בעצם. ומהנ זה קשור לנשיות? הנה לך הקווין הזה, גבר גבר, שנמס מחיות הענק הללו.

  • yaelisrael  ביום אוגוסט 9, 2010 בשעה 3:33 pm

    ובכלל, מי שכל כך מתאמץ לשנוא חיות ואנשים שאוהבים חיות, נראה לי קצת חשוד…

  • עידו לם  ביום אוגוסט 9, 2010 בשעה 3:40 pm

    כן ומה אם אנשים שמטפלים בעיוורים ןנכים? למה זה לא סקסי? זה לא קצת יותר חשוב מהד"ר דוליטל הזה?

  • yaelisrael  ביום אוגוסט 9, 2010 בשעה 3:48 pm

    זה לא בא זה על חשבון זה. יש לי כבוד רב לאנשים שמטפלים במוגבלים, שכן אני עצמי מטפלת באחותי נכת הנפש. לאהוב בעלי חיים ולטפל בהם לא בא על חשבון לאהוב בני אדם ולסייע להם. זה תמיד גם וגם. (והוא סקסי, האמת, לא בגלל החיות, אלא בגלל עצמו… טוב, אולי זה טעמי האישי).

  • עידו לם  ביום אוגוסט 9, 2010 בשעה 6:28 pm

    זה תמיד גם וגם אבל איכשהו הרבה נשים קלות מוצאות הומסקסואליות או רגישות מהסוג השמאלצי כסקסי, נו שוין נשים שיערן ארוך ודעתן קלה.

    • yaelisrael  ביום אוגוסט 10, 2010 בשעה 12:16 am

      ומה נגיד על דעתם של שונאי נשים וחתולים והומואים? קלה? כבדה? הזויה? נגועה בשיטיון, אולי???

  • galithatan  ביום אוגוסט 9, 2010 בשעה 8:10 pm

    גם אני, כולי קנאה 🙂 אלה החיים שהייתי רוצה.

  • אמיל קרויטארו  ביום אוגוסט 9, 2010 בשעה 10:15 pm

    גם הקרוב שלי מארצ'ל קוקוליצה מיאסי מה היה שם עורך דין מאד אהב עבודה שלו. למרותשסיפר לי שהוא עובד שם ,בבימ"ש שלהם , כל יום עם אריות . אבל בעיקר עם צבועים.. אלה מה אוכלים חיות מתות , גרים במדבר ,צוחקים לעצמם לבילות צחוק חלול ומבעית ו….גם מסריחים

  • yaelisrael  ביום אוגוסט 10, 2010 בשעה 12:17 am

    דפנה, באתי לראות שוב את הסרטון. אוי, אני אכולת קנאה! למה רק לו מגיע האושר הזה?

  • yaelisrael  ביום אוגוסט 10, 2010 בשעה 12:44 am

    בצפייה רביעית ראיתי עוד כמה דברים, למשל, שיש לו "שיטות". ב"ערמת הילדים" עם האריות הוא משתמש בשפריצר, שזה גם עוזר עם חתולים, וכך, אם הם קצת מגזימים, הוא יכול להשפריץ עליהם מים וזה ירגיע אותם. דבר שני, בקטע עם הלביאה ששוחה איתו, היא באה כי הוא נותן לה חטיף בתור פרס. הוא מסתיר אותו ביד שלו. אז השיטות שלו זה גם פרסים ו"מקל" (השפריצר, שגם החתולים שלי מפחדים ממנו).
    בכל אופן, קטע שאפשר ללמוד ממנו רבות גם על חתולים. בין השאר, שחתולים (גדולים כקטנים) כנראה קיבלו תשעה קבין של אהבה כשנברא העולם. הם כאלה "חיבוקי" שלא להאמין.

    • דפנה לוי  ביום אוגוסט 10, 2010 בשעה 10:46 am

      ראיתי את השפריצר הזה וצחקתי, כי אני מכירה את זה מצמד החתולים האורבאניים שלי. את יודעת שאומרים שזה בכלל הלחש-נחש הזה ה"פסססט" שעושה השפריצר, שמבהיל אותם כי זה מזכיר נחשים…

  • מרית בן ישראל  ביום אוגוסט 10, 2010 בשעה 12:45 am

    יש משהו לגמרי הזוי בהתפלשות-התעלסות הזאת עם האריות, וזה הזכיר לי (להבדיל) משהו שגילה אלמגור סיפרה פעם. היא היתה חברה בקרן שמגשימה משאלות לילדים חולי סרטן. ילד אחד רצה להיות בכלוב עם נחשים ושהם לא יפגעו בו. סידרו לו כלוב עם נחשים לא ארסיים והיא אמרה שהוא היה בהתעלות וצעק כל הזמן "אני בגן עדן, אני בגן עדן!"

  • Shunra  ביום אוגוסט 10, 2010 בשעה 1:09 am

    נפלא, תודה על הקישור. גם אני.

  • שולמית אפפל  ביום אוגוסט 10, 2010 בשעה 5:15 am

    עם אריה לא היה מתבייש גם אני הייתי יכולה להתפלש
    אבל בסדר

  • שולמית אפפל  ביום אוגוסט 10, 2010 בשעה 5:17 am

    אם בטח אם הכל אם אבל גם עם

  • נינה  ביום אוגוסט 10, 2010 בשעה 1:59 pm

    מקסים. חבל ששמו מוזיקה מעצבנת, במקום להקליט את המתרחש בשטח.

  • אלפונסו המקורי  ביום אוגוסט 10, 2010 בשעה 2:56 pm

    היי דפנה
    כידוע לך אני מכור לסרטים כאלה ובכל פעם מצטער שאינני נוכח במקום עצמו
    החיות כל כך אמיתיןת ונותנות אהבה שלבני אדם יש הרבה מה ללמוד מהם
    כידוע לך במשפחתי אנו מסווגים את בני האדם ל 2 סוגים
    אוהבי חיות, הם בדרך כלל רגישים ומתחשבים גם בחיי יום יום
    ו_שונאי חיות (אאו שווי נפש } שהם בדרך כלל אגואיסטים ו/או רעים

    תחשבי על זה

  • זהר כוכבי  ביום אוגוסט 11, 2010 בשעה 2:42 pm

    וואו!

  • חגצ  ביום אוגוסט 11, 2010 בשעה 4:51 pm

    מדהים.
    איזה אדם מיוחד.
    להצליח לגרום ללביאה להיכנס למים ולשחות. זה רק מראה כמה עמוק הקשר ביניהם.
    על דבר אחד לא הצלחתי להפסיק לחשוב: איך הטפרים שלהם לא קורעים אותו? אפילו במשחק הם נשלפים לפעמים…

  • שועי  ביום אוגוסט 12, 2010 בשעה 9:56 am

    הי דפנה,
    נזכרתי ב"חיי פיי" של יאן מרטל
    מערכת היחסים עם הטיגריס הבנגאלי שם מעט פחות סימביוטית
    ובכל זאת
    (אני מניח כי כל האריות/לביאות/נמרים שבסרט אוכלות היטב-היטב, כלומר שבעות ממש, בטרם ריצ'רדסון מניח עליהן את ראשו מעדנות).

    • דפנה לוי  ביום אוגוסט 12, 2010 בשעה 10:54 am

      נדמה לי שיש שם משהו יותר עמוק מרעב או שובע, שועי. באחד הקטעים רואים שהלביאה מאפשת לו לגעת בגורים שאך נולדו, והוא מנמם איתה ועם הגורים שלה. זה כמעט לא יאמן הדבר הזה!

  • mooncatom  ביום אוגוסט 14, 2010 בשעה 8:21 pm

    ראיתי, התרגשתי, גם אני בכיתי איך אפשר שלא?
    אני לפעמים ממש פוחדת מהיכולות של החתולה שלי,
    ואני מלאה שריטות וחורים מהציפורניים והשיניים שלה…
    אז אני מלאת הערצה לאומץ שלו להתמסר ככה לחתולים הענקיים האלה.
    תודה.

    • דפנה לוי  ביום אוגוסט 17, 2010 בשעה 7:25 am

      ראית באיזו רכות הם נוגעים בו? ואיך הלביאה מניחה עליו את כפותיה כשהם שוחים באגם?….וואו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: